הבדלים בין גרסאות בדף "פרי עץ חיים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}")
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
הספר מוזכר פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
 
הספר מוזכר פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
  
בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא היתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיון של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תקנט].}}.
+
בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא הייתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיון של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תקנט].}}.
  
==בספרי רבותינו==
 
מובא בפרי עץ חיים שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים את הקליפות, ויש ניצוץ אחד של [[אור מקיף]], והוא ענין [[י"א כתרין דמסאבותא]] שהם י"א הניצוצין שבקליפות.
 
 
מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]], שהיו"ד ניצוצות מתוך י"א כתרין דמאסבותא, הן בבחי' או"פ בהם וכמו שכתב ב[[שער הכוונות]], אך עיקר החיות שלהם הוא מהאור מקיף, וכשמסירים האור מקיף הרי הם מתים ומתבטלים{{הערה|וכמ"ש בפע"ח שער העשי' רפ"ד}}, וטעם הדבר - מבאר אדמו"ר הרש"ב - הוא מפני שהאור פנימי הוא בבחינת בליעה בהם, ועל כן אינו בבחינת חיות להם כי אם האור מקיף{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקסד.}}
+
*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקס"ד}}
{{הערות שוליים|}}
+
{{הערות שוליים}}
 
{{ספרי קבלה}}
 
{{ספרי קבלה}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
+
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל]]

גרסה מ־23:18, 3 במרץ 2021

שער הספר

פרי עץ חיים הוא ספר בקבלה מכתבי האריז"ל שנכתב על ידי תלמידו העיקרי, רבי חיים ויטאל, ונערך וסודר על ידי רבי מאיר פאפירש. הספר כולל ביאורים בקבלה על כוונות התפילה ועל מועדי השנה.

הספר מוזכר פעמים רבות בתורת החסידות, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר עץ חיים)[1].

בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא הייתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, בתורת החסידות מביאים גם מדברי החברים, כיון שלרבותינו נשיאינו הייתה קבלה מהבעל שם טוב, שקיבל מאחיה השילוני (שהוא זה שלימד את אליהו הנביא), ולכן הם ידעו במה לסמוך[2].

קישורים חיצוניים

ר' חיים ויטאל, ‏פרי עץ חיים, דובראוונא, תקס"ד, באתר HebrewBooks

הערות שוליים