הבדלים בין גרסאות בדף "פרי עץ חיים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (מקור - משתמש:הנחה, תשפץ...)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]
 
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]
'''פרי עץ חיים''' הוא ספר של רבי [[חיים ויטאל]] אשר סודר על ידי רבי מאיר פאפירוש. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך יש אומרים שנחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"ל.{{מקור|מעניין אני לא ידעתי}}
+
'''פרי עץ חיים''' הוא ספר של רבי [[חיים ויטאל]] אשר סודר על ידי רבי מאיר פאפירוש. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך יש אומרים שנחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"ל{{הערה|כך על פי דברי כמה מהמקובלים הספרדים. אבל הרבי אמר שזה כן הובא בחסידות; אם כי, של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך - [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרת ג'תקנט].}}.
  
 
הספר נבנה במתכונת דומה לספר [[שער הכוונות]], והוא מסודר לפי מועדי השנה.
 
הספר נבנה במתכונת דומה לספר [[שער הכוונות]], והוא מסודר לפי מועדי השנה.

גרסה מ־01:53, 10 בנובמבר 2016

שער הספר

פרי עץ חיים הוא ספר של רבי חיים ויטאל אשר סודר על ידי רבי מאיר פאפירוש. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך יש אומרים שנחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"ל[1].

הספר נבנה במתכונת דומה לספר שער הכוונות, והוא מסודר לפי מועדי השנה.

בספרי רבותינו

מובא בפרי עץ חיים שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים את הקליפות, ויש ניצוץ אחד של אור מקיף, והוא ענין י"א כתרין דמסאבותא שהם י"א הניצוצין שבקליפות.

מבאר אדמו"ר הרש"ב, שהיו"ד ניצוצות מתוך י"א כתרין דמאסבותא, הן בבחי' או"פ בהם וכמו שכתב בשער הכוונות, אך עיקר החיות שלהם הוא מהאור מקיף, וכשמסירים האור מקיף הרי הם מתים ומתבטלים[2], וטעם הדבר - מבאר אדמו"ר הרש"ב - הוא מפני שהאור פנימי הוא בבחינת בליעה בהם, ועל כן אינו בבחינת חיות להם כי אם האור מקיף[3].

קישורים חיצוניים

ר' חיים ויטאל, ‏פרי עץ חיים, דובראוונא, תקסד., באתר HebrewBooks
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. כך על פי דברי כמה מהמקובלים הספרדים. אבל הרבי אמר שזה כן הובא בחסידות; אם כי, שלרבותינו נשיאינו הייתה קבלה מהבעל שם טוב, שקיבל מאחיה השילוני (שהוא זה שלימד את אליהו הנביא), ולכן הם ידעו במה לסמוך - אגרת ג'תקנט.
  2. וכמ"ש בפע"ח שער העשי' רפ"ד
  3. המשך תער"ב ח"א עמוד תכד