הבדלים בין גרסאות בדף "פנחס הורוביץ"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.<REF>עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.</REF> | נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.<REF>עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.</REF> | ||
| − | נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם רבי | + | נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם רבי שמעלקא מניקלשבורג, קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה. |
בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.<REF>כך מעיד בהקדמתו להפלאה.</REF> | בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.<REF>כך מעיד בהקדמתו להפלאה.</REF> | ||
לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]]. | לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]]. | ||
| + | |||
| + | == אצל המגיד ממזריטש == | ||
| + | למרות שהיה תלמיד המגיד, אין מוזכר שמו של המגד בספריו, מאחר שמהעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערת שוליים|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון הי"ד, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה {{הערת שוליים|מפי הגה"ק מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות ח"א עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו ד"ת בשם רבו "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ ז"ל", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...{{הערת שוליים|הנ"ל.}} | ||
== קשריו עם אדמו"ר הזקן == | == קשריו עם אדמו"ר הזקן == | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
בני אדה"ז מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | בני אדה"ז מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | ||
| − | נפטר ביום ב', ד' [[תמוז]] [[תקס"ה]]. | + | נפטר ביום ב', ד' [[תמוז]] [[תקס"ה]], בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה". |
== ספריו == | == ספריו == | ||
גרסה מ־21:21, 31 במאי 2010
הרה"ק פנחס הלוי הורביץ מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי המגיד ממזריטש.
נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.[1]
נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם רבי שמעלקא מניקלשבורג, קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.
בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.[2]
לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו השל"ה הקדוש והפני יהושע.
תוכן עניינים
אצל המגיד ממזריטש
למרות שהיה תלמיד המגיד, אין מוזכר שמו של המגד בספריו, מאחר שמהעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי חיים מצאנז הקפיד על מעתיק הספר[3]. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה [4], ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו ד"ת בשם רבו "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ ז"ל", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...[5]
קשריו עם אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן כותב אליו אגרת[6] על התלאות של המחלוקת ומאסרו בטרבורג : "אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישו חסידא ופרישא, הרב הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, איש אלוקים קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא מלכות[7] מאן מלכי רבנן".
אדמו"ר הזקן מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל".
אך אדמו"ר הזקן מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: "אך מקום גדותו שם עננותנותו ועננתו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראונא[8] ונמתניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו".
באגרת עצמה מדווח אדה"ז לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה".
מחזק את אדמו"ר הזקן לסיים את השולחן ערוך
בני אדה"ז מעידים בהקדמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".
נפטר ביום ב', ד' תמוז תקס"ה, בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה".
ספריו
- פנים יפות על התורה.
- הפלאה על הש"ס.
- מקנה על מסכת קידושין.
תלמידיו
רבי משה סופר, בעל החתם סופר.
