הבדלים בין גרסאות בדף "פינחס רייזס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".
+
[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]".]]
 +
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ה]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===
+
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב{{הערה|הרב [[שלום בער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}} והיה עשיר ובעל [[צדקה]]{{הערה|שם=ביתרבי}}. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א, פרק כו.}}.
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר ואב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.
 
  
לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן. אז בירכו אדמו"ר הזקן בעושר, תורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן היתה בשנת [[תק"מ]]{{הערה|שם=לקוד}}. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי{{הערה|בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".}}. כמו כן הפך ל[[בעל שמועה]] מהימן, ומסר פרטים רבים על קורותיו של אדמו"ר הזקן ותורותיו, ובזכותו ידוע לנו סדר ההנהגה אצל אדמו"ר הזקן משנת תק"מ ואילך{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.
+
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"א]] בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.
  
מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם ' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.  
+
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת [[תק"מ]] הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|גם חתניה האחרים (אחד מהם היה [[זלמן רייזס]]) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)}}. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמוהזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.
  
בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.
+
בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]] ל[[הפצת תורת החסידות]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}, רבי פנחס גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבל הסכמותיהם לספר{{הערה|ביחד עם [[יצחק משה מיאסי]] ו[[משה ווילענקער]]. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הרייי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.
  
===אצל אדמו"ר הזקן===
+
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.
בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.
 
  
נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]], על מנת [[הפצת החסידות|להפיץ את החסידות]] בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}
+
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] [[תקס"ז]]. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.
  
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.
+
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=ביתרבי}}. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]]{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}}. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמוהאמצעי{{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}
 
 
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===
 
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. וברשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.
 
 
 
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמוהזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.
 
 
 
===עסקנותו===
 
התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]].
 
  
 
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.
 
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.
  
הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמוהזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}.
+
נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמוהאמצעי בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.}} השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.
  
נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.
+
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===
 +
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את [[מאמר]]י אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד ס"ז}}, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.
  
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.
+
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.
 
 
נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]]. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.
 
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
שורה 40: שורה 30:
 
;אחיו:  
 
;אחיו:  
 
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
 
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
 
 
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
 
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
 
 
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
 
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
 
 
* הרב משה שיק
 
* הרב משה שיק
 
 
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
 
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
 
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].
 
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].
 +
* אחות נוספת ששמה לא ידוע לנו, והייתה רעייתו של הרב [[בנימין קלעצקער]].
 +
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' פינחס רייזעס''', [[התמים (בית משיח)]] גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז, ע' 7
 +
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 29-34.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]
 
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]
 
+
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-118-NET.pdf המצביא החסידי]''', גליון 'פנימיות' חודש אלול תשפ"ב גליון 118 עמוד 6
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
שורה 59: שורה 51:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 
[[קטגוריה:חוזרים]]
 
[[קטגוריה:חוזרים]]
 +
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]

גרסה אחרונה מ־20:44, 6 בפברואר 2024

כרך "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי אדמו"ר הזקן שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"מניח".

החסיד רבי פינחס שיק (רייזס) משקלוב (?-תקפ"ה), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. היה חוזר ומניח מרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות תנועת החסידות, ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב[1] והיה עשיר ובעל צדקה[2]. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל הבית רבי: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"[2].

רבי פנחס פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן בשנת תקל"א בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה האדמו"ר הזקן[3].

לאחר ויכוח שקלוב בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן[4]. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן בליוזנא. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה[5]. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו[5].

בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מהחדרים של חסידי אדמו"ר הזקן[3]. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי ליטא להפצת תורת החסידות[6], רבי פנחס גם הדפיס את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר[7]. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבל הסכמותיהם לספר[8].

רבי פנחס להיות דייקן ו"חוזר" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של אדמו"ר הזקן מאז שנת תק"מ, והיה לבעל שמועה מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ[9].

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית אצל רבי פינחס, בכ' בטבת תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"[10].

בשנת תקע"א, בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל, קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות, ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן[2]. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי המעמד[11]. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי[12]

אדמו"ר האמצעי התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"[13].

נפטר בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת תקפ"ד[14] השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן[עריכה]

רבי פינחס היה מהמניחים הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז[15], וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים[5][16]. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ואדמו"ר הצמח צדק קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[17].

בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס הרבי את סדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"[18].

משפחתו[עריכה]

רבי פנחס היה חשוך בנים.

אחיו
  • הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
  • הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
  • הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
  • הרב משה שיק
  • הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
  • אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.
  • אחות נוספת ששמה לא ידוע לנו, והייתה רעייתו של הרב בנימין קלעצקער.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרב שלום בער לוין, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.
  2. 2.0 2.1 2.2 בית רבי חלק א, פרק כו.
  3. 3.0 3.1 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).
  4. גם חתניה האחרים (אחד מהם היה זלמן רייזס) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)
  5. 5.0 5.1 5.2 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: ש"פ תשא תשח"י. פורים תשכ"ג, תשכ"ז.
  6. לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.
  7. רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).
  8. ביחד עם יצחק משה מיאסי ומשה ווילענקער. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הרייי"ץ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
  9. שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.
  10. ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
  11. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.
  12. מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').
  13. ספר השיחות תש"ח שם.
  14. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.
  15. המלך במסיבו חלק ב' עמוד ס"ז
  16. ראה גם שיחת פורים תש"כ.
  17. ספר השיחות תש"ח, ע' 246. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.
  18. וראה בהוספות שם (ע' קצא), לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.