הבדלים בין גרסאות בדף "פורטל:גאולה ומשיח/תאריכים היסטוריים בקשר לגאולה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 17: שורה 17:
 
* ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת ה[[אור החיים]]. בשנה זו היה ה[[עלות השחר]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת ה[[אור החיים]]. בשנה זו היה ה[[עלות השחר]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'תק"נ - הוא שנת ה[[נץ החמה]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי ה[[אדמו"ר הזקן]] שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני [[קריאת שמע]] - [[אחדות ה']] שמתחיל בנץ עד שלש שעות.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'תק"נ - הוא שנת ה[[נץ החמה]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי ה[[אדמו"ר הזקן]] שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני [[קריאת שמע]] - [[אחדות ה']] שמתחיל בנץ עד שלש שעות.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת החסם סופר.
+
* ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת [[החתם סופר]].
 
* ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.}}
 
* ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.}}
* ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דברי {{הבהרה}} ובשנה זו הודפס ספר [[ליקוטי תורה]] שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה.{{מקור}}
+
* ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל{{הערה|[[היעב"ץ]], תורת הקנאות סח, ב.}} ובשנה זו הודפס ספרו של [[אדמו"ר הזקן]] ה[[ליקוטי תורה]] דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח{{הערה|הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ראו בהרחבה [[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 237.}}.
 
* ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.{{הערה|שם=תרסג}}
 
* ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.{{הערה|שם=תרסג}}

גרסה מ־18:35, 22 ביולי 2015

  • ג'תתכ"ח - בתשעה באב חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
  • ג'תתקמ"ז - שנת הקץ לשיטת רבי עקיבא.
  • ד'רכ"ח - שנת קץ לשיטת רבי חנינא.
  • ד'רל"א - שנת קץ לשיטת החולקים על רבי חנינא.
  • ד'רצ"א - שנת קץ לשיטת מגילה שנמצאה בגנזי רומי.
  • ד'ר"נ - שנת קץ לשיטת אליהו הנביא
  • ד'תתקע"ו - שנת קץ לשיטת הרמב"ם, בזמן זה חיו בעולם הרמב"ן והראב"ד רבי יהודה החסיד ועוד מגדולי הראשונים המקובלים שעניינם לגלות פנימיות התורה כהכנה לגאולה.
  • ה'קי"ח - שנת הקץ לשיטת רש"י, הרמב"ן ורבינו בחיי
  • ה'קס"ג - שנת הקץ לשיטת הרבי סעדיה גאון
  • ה'רכ"ח - שנת קץ לשיטת דעת רבותינו בגמרא סנהדרין
  • ה'רל"ח - שנת הקץ לדעת רבי שמלאי.
  • ה'רצ"ד - שנת הקץ לשיטת אברבנאל בספרו מעייני הישועה. (בשנה זו נולד האריז"ל)
  • ה'של"ג - התחיל תקופה חדשה בגילוי פנימיות התורה על ידי תלמידי האריז"ל והוא תחילת אשמורה השלישית של ליל שישי לפני עלות יום השישי (שעל זמן זה אמרו חז"ל (ברכות) ש'תינוק יונק') ואז החלה התגלות אלקות על ידי תלמידיו. (ולכן אז פסקו השמדות).[1]
  • ה'ת"ח - שנת הקץ לשיטת רבי שמעון בר יוחאי. (וכך כתב גם בספר עמק המלך)
  • ה'ת"ע - שנת הקץ לשיטת בעל ה'מגלה עמוקות'.
  • ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת האור החיים. בשנה זו היה העלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.[1]
  • ה'תק"נ - הוא שנת הנץ החמה לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי האדמו"ר הזקן שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני קריאת שמע - אחדות ה' שמתחיל בנץ עד שלש שעות.[1]
  • ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת החתם סופר.
  • ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.[2]
  • ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל[3] ובשנה זו הודפס ספרו של אדמו"ר הזקן הליקוטי תורה דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח[4].
  • ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.[1]
  • ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.[1]
  • ה'תרס"ו - שנת הקץ לשיטת ר' יהודה לייב הכהן. סוף ארבע שעות לפי החשבון של אלף שנה ליממה[1] - ואז היה גילוי המשך תרס"ו שבו התגלו מנפלאות התורה מעין תורתו של משיח.[דרוש מקור]
  • ה'תרע"ב - גילוי המשך תער"ב---[דרוש מקור]
  • ה'תרפ"ט - אמר הרבי הריי"צ שנמצאים בסיום העבודה ונשאר רק לצחצח את הכפתורים.
  • ה'ת"ש - שנת הקץ לשיטת דון יוסף אבן יחייא. בשנה זו הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב - לחצי כדור התחתון על מנת לדור והגיע אור פנימיות התורה גם לשם.[דרוש מקור: בשיחות הרבי שזה שלב בביאת המשיח]
  • ה'תש"א - שנת הקץ לפי דברי התולדות יעקב יוסף.
  • ה' תש"ב - בשנים אלו הכריז הרבי הריי"צ על שנות קץ בפרסום הסיסמה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"
  • ה'תשי"א - בי' שבט אמר הרבי שנמצאים אנו בדור השביעי שהוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה בו העבודה לסיים ולהשלים את הדירה לה' בתחתונים.[5]
  • ה'תשכ"א - בעת סעודת מוצאי יום כיפור ביקש הרבי שהרבנים יפסקו שמשיח יבוא. [6]
  • ה'תש"ל - בי' שבט סיימו בהוראת הרבי לכתוב את ספר תורה לקבלת פני משיח.
  • ה'תשל"ו - שנת הקץ לדברי האריז"ל.
  • ה'תשמ"ז - בשנה זו (שבת פרשת שמות) אמר הרבי לראשונה ש"סיימו לצחצח את הכפתורים".
  • ה'תש"נ - בשנה זו עבר חצות של יום השישי לפי החשבון של אלף שנה ליממה ונמצאים בערב שבת לאחרי חצות, משנה זו הלך הרבי עם בגדי שבת בימי השבוע.
  • ה'תשנ"א - בשנה זו התגלה בעולם הגשמי פעולות של משיח בניסים ונפלאות ("אראנו נפלאות") במלחמת המפרץ בנפילת מסך הברזל והגיע זמן הגאולה - בשנה זו עורר הרבי על תוספת לימוד ענייני גאולה ומשיח ועל עבודה מחודשת לחיות משיח.
  • ה'תשנ"ב - העולם כבר מוכן ומשיח נמצא בהתגלות והעבודה והשליחות עתה הוא רק 'לקבל' פני משיח צדקנו ו'כל ימי חייך להביא ימות המשיח' - להחדיר ולהביא את 'ימות המשיח' בתוך 'ימי חייך'.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמב.
  2. לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.
  3. היעב"ץ, תורת הקנאות סח, ב.
  4. הסברו של אדמו"ר הצמח צדק, ראו בהרחבה ספר השיחות תורת שלום עמוד 237.
  5. ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ה.
  6. הרבנים בענוותנותם נמנעו אולם הרבי הצטער על כך ובחג הסוכות הגיב שיכלו לחסוך את יום טוב שני של גלויות.- המלך במסיבו כרך א, נט -סא.