עשרת הרוגי מלכות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערת התנא רבי יהודה בן בבא - מעשרת הרוגי מלכות. הציון ממוקם בדיוק באמצע הדרך שבין אושא לשפרעם
מצבת התנא רבי חוצפית המתורגמן - מעשרת הרוגי מלכות - ליד צפת
ציונו של התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - מעשרת הרוגי מלכות - בסג'ור

עשרה הרוגי מלכות, הם עשרת מהתנאים שנהרגו על קידוש השם על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק, ולכן הם נהרגו. מתנאים אלו היה רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא בן יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חנינא בן תרדיון, רבי אלעזר בן שמוע, רבי ישבב הסופר, רבי חוצפית המתורגמן וי"א גם רבי חנינא סגן הכהנים.

שלומה של מלכות[עריכה]

במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו".

הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ללימוד התורה כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון:

שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון - לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים - לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.

מה שאין כן כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.[1]

ההתעלות שעל ידי מיתה על קידוש השם[עריכה]

ענין המסירת נפש על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים

ענין זה מצינו בין השאר בענין נפילת אפים, שבזכות עשרה הרוגי מלכות נעשה העלאת מ"ן לפעול מילוי הבקשות שבתפילתן של כל ישראל. ואף שאחד מעשרה הרוגי מלכות הוא רבי עקיבא, שגדלה מעלתו ביותר, עד שמצינו שהוא כנגד הקב"ה[2] - בכל זאת ענין זה נעשה לא מצד המעלות המיוחדות של רבי עקיבא, אלא מצד מעלת המסירות נפש דוקא[3]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ג חלק ג'.
  2. ליקוטי הש"ס להאר"י סוף ברכות (הובא בלקוטי שיחות חלק ג' ע' 1003). של"ה חלק תורה שבכתב רצז, ב.
  3. תורת מנחם תשי"ג ג'.