עצמות (איברי האדם)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־06:04, 17 בנובמבר 2016 מאת כתית למאור (שיחה | תרומות) (Cat-a-lot: הסיר מקטגוריה:מבשרי אחזה אלוק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עצמות הם בסיס השלד של גוף האדם, ומהוות משל בחסידות להתפשטות החכמה באדם.

כיסוי הבשר על העצמות בבחינת חכמה ובינה[עריכה]

יסוד העצמות הוא ממוח החכמה, כי העצמות הן מהאב, כי האב מזריע הלובן שממנו עצמות, ואשה מזרעת האודם שממנו הבשר כו', היא ספירת הבינה בבחינת רמ"ח איברים של הבשר, ובבחינת הקרום המכסה על העצמות שהם מלבישים את העצמות ככתוב "עור ובשר תלבישני - ובעצמות וגידים תסוככני", והעצמות עצמם המה הפנימיים מכולם שנמשכים מטיפה עצמיות של האב שהן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף, שעליהם קרום הגידים והבשר והעור.

וכמו כן למעלה החכמה שנמשכה מאבא דאצילות נקראת בחינת עצמות חיוורא בחינת לובן, ולכן נקראים בשם עצמות לשון עצמיות, כי נקודת החכמה ראשיתה אצילות, הוא שורש ויסוד העצמית בבנין - כל הפרצופי' דאצילות, ובינה הוא מלביש לחכמה בבחינת לבוש והוא הנקרא בשר שנמשך מן האודם שבאשה, כי בינה "דינין מתערין מינה" והוא שורש קו שמאל בג"ה שמלביש לחכמה מקור החסדים קו ימין דאצילות בבחינת לבוש.

העור המכסה על העצמות[עריכה]

העור היא בחינת מחשבה עליונה בבחינת פרצוף לאה - מלכות דתבונה שהיא לבוש ללבוש המלבשת את הבשר.

וכתיב "עור בעד עור" שיש ב' עורות דלאה ודרחל זו על זו, עד שפרצוף רחל היא העור החופה על אור הפנימי דלאה, נמצא כי כללות הפרצופים דאצי' שמבינה ואילך המה רק בחינת לבושים להחכמה דאצילות שממנה תבנה ותכונן קומת אדם דאצי' בבשר וגידים ועור החופה על העצמות הפנימים הנמשכי' מן האב מלובן שבטיפה כו'.

שלשת הדרגות שבהשפעת העצמות[עריכה]

שיקוי המוח הוא מתפשט בהעצמות בפנים, והם בנויין על מוחא שיש בהן בחינת פנימיות וחיצונית כלולים בחב"ד חג"ת נה"י:

  • חב"ד הוא השיקוי הפנימית שבתוך העצמות. וזהו "המקרה במים עליותיו - דגרמין בנויין על מוחא", מלשון קורות ביתו שקרוי מלמעלה, הוא מוח החכמה המתפשט בעצמות.
  • חג"ת המה חיצוניות העצמות שהמה נמשכים בכל דופני קומת האדם, וזהו המקרה לשון קירות ג"כ שהמה הדפנות שנקראים קירות בלשון הכתוב כמו ומראהו שפל מן הקיר.
  • נה"י הוא בחינת השפעה שלהם בהגידים ובשר ועור כו' כנודע לחכמי הרפואה[1].

דוגמא להתלבשות החכמה בגידי העצמות ניתן למצוא כאשר אדם כותב איזה דבר חכמה בידו, שמכיון שביד אין כלי ראוי להבין את כח ההשכלה, אלא רק במוח בלבד, מובן שאין היד עצמה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהנפש השכלית מתפשטת באצבעות על ידי גידים דקים אבל אין זה כהתפשטות המוח שבשכל, אלא רק כהתפשטות נפש המלובשת בבהמה ורוכבת עליה ומורה לה את אשר עליה לעשות מבלי שיתגלה בה עצם כח השכלי, שאין כח השכלי שבה יוצא לפועל כלל ומכיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי, וזו מכיון שכח החיוני שבבהמה מוכשר לקבל רק את כח ה"חי" ולא את כח ה"מדבר" כלל.[2].

גידים[עריכה]

מבואר בעץ חיים שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט בעצמות תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' בציפורן רגלו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם[1].

יש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופפים עליהם, בחינת העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח[3].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' קטו - קטז
  3. אמרי בינה