הבדלים בין גרסאות בדף "עמרם בלויא"
(צודק) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי '''עמרם בלויא''' ([[תרנ"ד]] - [[תשל"ד]]) היה ממקימי ה[[עדה החרדית]] ומראשי [[נטורי קרתא]] | + | {{לעריכה|מקורות, קטגוריה}} |
| + | רבי '''עמרם בלויא''' ([[תרנ"ד]] - [[תשל"ד]]) היה ממקימי ה[[עדה החרדית]] ומראשי [[נטורי קרתא]]. עמד בקשר עם [[רבותינו נשיאנו]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | נולד בשנת [[ | + | נולד בשנת [[תרנ"ד]] בעיר [[ירושלים]]. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' [[אורי אורנשטיין]]. |
| − | + | היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג ה[[נטורי קרתא]] של אותה תקופה. | |
| − | בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר אחותו של המשפיע הרב [[משה וובר]]. | + | בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחותו של המשפיע הרב [[משה וובר]]. |
| − | בשנת [[תשכ"ד]] נפטרה אישתו מרת הינדא ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מ[[פרשת | + | בשנת [[תשכ"ד]] נפטרה אישתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מ[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]. |
| − | היה מבאי ביתו של של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ונהג בביתו כמנהג בריסק. | + | היה מבאי ביתו של של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק, ונהג בביתו כמנהג בריסק. |
רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת המחאות שלו{{מקור}}. מחאותיו היו תמיד שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל המחאות שלו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא. | רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת המחאות שלו{{מקור}}. מחאותיו היו תמיד שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל המחאות שלו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
ר' עמרם בידידות נפש עם החסיד ר' [[אברהם הערש הכהן]]. והיה מתייעץ איתו רבות. | ר' עמרם בידידות נפש עם החסיד ר' [[אברהם הערש הכהן]]. והיה מתייעץ איתו רבות. | ||
| − | נכדתו, בת ביתו | + | נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' [[יקותיאל פרקש]], נכנסה ל[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תש"מ]] עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי: {{ציטוטון|כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה ע"י שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...}} |
גרסה מ־15:17, 7 באוגוסט 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מקורות, קטגוריה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי עמרם בלויא (תרנ"ד - תשל"ד) היה ממקימי העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא. עמד בקשר עם רבותינו נשיאנו.
תולדות חייו
נולד בשנת תרנ"ד בעיר ירושלים. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' אורי אורנשטיין.
היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג הנטורי קרתא של אותה תקופה.
בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחותו של המשפיע הרב משה וובר.
בשנת תשכ"ד נפטרה אישתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מפרשת יוסל'ה שוחמכר.
היה מבאי ביתו של של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ונהג בביתו כמנהג בריסק.
רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת המחאות שלו[דרוש מקור]. מחאותיו היו תמיד שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל המחאות שלו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא.
הקשר שלו לחסידות חב"ד
כאשר נפגש הרבי הריי"ץ עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים[דרוש מקור].
במכתב משנת תשט"ו ערב ר"ה דשנת תשט"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. אך הוא לא היסס ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי.
ר' עמרם בידידות נפש עם החסיד ר' אברהם הערש הכהן. והיה מתייעץ איתו רבות.
נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' יקותיאל פרקש, נכנסה ליחידות אצל הרבי בשנת תש"מ עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי: "כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה ע"י שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'..."
