פתיחת התפריט הראשי
בלנק ועד נחלת הר חב"ד
הרב גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד

ועד נחלת הר חב"ד נוסד בשנת תשל"ב ביוזמת הרבי ופועל בנשיאותו ועל פי הוראותיו. הועד פיתח ומנהל את שכונת נחלת הר חב"ד, בתי כנסת, מקוואות, מוסדות חינוך וארגוני חסד. במשך השנים זכה הועד לקבל הוראות והדרכות פרטניות מהרבי[1] ועל פיהם פעלו ופועלים. עשרות שנים ניהל את הועד - הרב מרדכי גורודצקי ע"ה ולאחר פטירתו מונה חתנו ויד ימינו בעסקנות - הרב יצחק בליז'ינסקי.


רקע להקמת הועדעריכה

בתקופת ההקמה, ניהלו את הנחלה על פי הוראות הרבי, הרב אפרים וולף מנהל ישיבות תומכי תמימים ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בסיוע נמרץ של הרב יוסף בלוי והרב יצחק מענדל ליס שהיה ממונה מטעם משרד הקליטה על קליטת העולים בשכונה. עזרה בתחומים הקשורים להקמה והתפתחות העניקו הרב בנימין גורודצקי בא כח הרבי באירופה צפון אפריקה וארץ הקודש והרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ובשנים אחרות יו"ר אגודת חסידי חב"ד.

הקמת הועדעריכה

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב ישראל ליבוב יו"ר צעירי חב"ד נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו בכפר חב"ד. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת.

הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה:

חברים מוסיפים חבריםעריכה

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים.

ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה:

  • ר' מיכאל מיכאלשוילי


הועד בתקופת ההקמהעריכה

נשיאות הרביעריכה

ועד נחלת הר חב"ד קיבל את נשיאות הרבי.

לפי הוראות הרבי, השכונה היא בנשיאות הרבי, הועד בנשיאות הרבי וכלל המוסדות והארגונים הפועלים תחת הועד הם בנשיאות הרבי.

פעולות הועד בשנים ראשונותעריכה

תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, וכולל אברכים.

ועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב מרדכי גורודצקי, דאג לאיכלוס העולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד בהוראת הרבי. ובד בבד דאג להקמת בנייני מגורים נוספים, בתי כנסת ומוסדות חינוך.

בשנת תשל"ג בהמשך להקמת הועד, הוקמה באופן רשמי וכלפי רשויות החוק, עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה[3] התקנון נשלח לרבי, ותושבי נחלה זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו [4]. מלבד המכתב הנזכר, לא היתה כל התיחסות מהרבי לעמותה הזו ותקנותיה, אלא לועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב מרדכי גורודצקי, אשר זכה לעידודים פומביים ופרטיים רבים ובמשך עשרות שנים פעל בהתנדבות מליאה לפיתוח ושגשוג נחלת הר חב"ד ומוסדותיה.

מינויים ותפקידים בוועדעריכה

בחודש אב תשפ"א פרש הרב אברהם אלתר הבר מתפקידו כמזכיר הועד, והעסקן ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו[5].

לאחר פטירתו של הרב מרדכי גורודצקי בשנת תשפ"ב, הודיע רב הקהילה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי כי הרב יצחק בליז'ינסקי חתנו של הרב גורודצקי, ימלא את מקומו כיו"ר הועד.

הועד היוםעריכה

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:

  • יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
  • הרב שמואל חיים פרנקל
  • הרב שבתאי מיכאלשווילי
  • הרב יוסף ארבוב
  • הרב שמואל אליסון
  • הרב שמואל לוין
  • הרב משה מעטוף
  • הרב אברהם יעקב קרוגליאק
  • מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון[6]

מוסדות וארגונים תחת ועד נחלת הר חב"דעריכה

 
קבלת פנים לתורמים שמימנו את הקמת בית הכנסת בית יצחק וכיום בית אליהו, בחגיגת חנוכת הבית. מימין: הרב מרדכי גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד, מר משה יפה נציגו של מר וולפסון בארץ הקודש, מר אייזיק וולפסון, ור' זושא וילימובסקי

נציגי חב"ד בעירייהעריכה

ועד נחלת הר חב"ד ממנה ומנהל את נציגי חב"ד בעירייה. במשך שנים רבות נציגי חב"ד בעירייה רצו בתוך רשימות אחרות וםעלו חמען נחלה יחד עם הועד.

לבחירות תשפ"ד הוצגה רשימה חב"דית בשם 'ואהבת'[7] ונבחרו ארבעה נציגים:

  • ר' יהודה קריספין
  • ר' לוי רסקין
  • ר' יוסף סעדי
  • ר' חיים שטיינר

בתי כנסתעריכה

מקוואותעריכה

  • מקוה חיה מושקא בניהול ועד נחלת הר חב"ד. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
  • המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד יחד עם ועדת המקווה.

מוסדות חינוךעריכה

  ערך מורחב – תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד

ארגוני חסדעריכה

  • שפרה ופועה
  • ביקור חולים
  • תן יד

עד בלי די מכירות מוזלותעריכה

עד בלי די -ארגון עד בלי די שעל ידי ועד נחלת הר חב"ד שם לעצמו למטרה להקל על העול הכלכלי בבתי אנ"ש ולתת מענה למוצרי הצריכה במחיר השווה לכל נפש, באמצעות אתר ייעודי.

המכירות המוזלות מתקיימות לפי קטגוריות ובהתאמה ללוח השנה:

  • משקפיים והלבשה לפני החגים
  • ​מכשירי כתיבה- לקראת פתיחת שנת הלימודים
  • מוצרי מזון יבשים
  • פירות וירקות
  • כלים חד פעמים

מידי שבוע מתקיימת חלוקת פירות וירקות חינם.


עיתון נחלה בלי מצריםעריכה

מספר פעמים בשנה ועד נחלת הר חב"ד מוציא לאור עיתון - נחלה בלי מצרים - ובו כתבות סקירות זכרונות ומאמרים הקשורים לנחלת הר חב"ד בהיסטוריה ובמבט עכשווי[8]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. מהם פורסמו באגרות קודש ואחרים בםרסומי הועד
  2. הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד
  3. בחב"ד אינפו פורסם תקנון העמותה משנים מאוחרות יותר, ועליו נכתב "שינוי בתקנון" וגם כתובות חברי הועד הם בבניינים שנבנו כנראה בשנות המ'. כללים מתוך תקנון העמותה משנות המ': העמותה תתנהג תחת נשיאות הרבי. לארגן את קהל חסידי חב"ד במסגרת של עמותה אשר תטפל בכל הענינים הפנימיים ותייצגם. לדאוג לצרכיהם הדתיים של חברי העמותה. להקים, להחזיק, ולהפעיל מוסדות דת, חינוך וצדקה עבור חברי העמותה ובני משפחותיהם. לארגן פעילויות חברתיות לרכוש קרקעות ולהקים עליהם מבנים שישמשו את מטרות העמותה. ועד העמותה מורכב משבעה חברים, וכלול מיושב ראש, סגן יושב ראש וגזבר. פעם בשנה מתקיימת אסיפה כללית של חברי העמותה. עבור שינוי בתקנות העמותה נדרש רוב קולות בהצבעה בין חברי העמותה, ואת הסכמתו של הרבי. שבעת חברי הועד שייסדו את העמותה היו: הרב דב ריקמן, הרב מרדכי גורודצקי, הרב אברהם אלתר הבר, ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן והרב חכם משה מיכאלשוילי
  4. בשנת 1984 הוקמה עמותה חלופית - אגודת נחלת הר חב"ד ובה חברים חברי ועד נחלת הר חב"ד. ועליהם מפקחים חברי ועדת ביקורת: ר' משה לרנר ור' מרדכי גורליק
  5. דיווח באתר COL.
  6. נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב
  7. "ואהבת": נחשף שם הסיעה החדשה של חב"ד בקרית מלאכי
  8. במלאות 53 שנה: עלון חגיגי לתושבי נחלת הר חב"ד