עלמא דאתגליא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:18, 25 באוגוסט 2016 מאת שלום בוט2 (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עלמא דאתגליא פירושו "העולם המגולה". מבואר בתורת הקבלה והחסידות שבעולם זה, אף על פי שהנבראים מקבלים חיותם מהאלקות, בכל זאת הם במצב של מציאות וישות ונפרדים בפני עצמם, משום שחיותם הוא משם אלקים המסתיר על שם הוי'.

בתורת החסידות המשל לעלמא דאתגליא היא היבשה. כמו היבשה שהברואים שעליה החיים מהאדמה, כמו הצמחים ובעלי החיים - נמצאים גלויים מעל האדמה ומתקיימים בנפרד ממנה.

ראו גם