פתיחת התפריט הראשי

עילה ועלול הוא אופן של התהוות, שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו ובאופן שהעילה עצמה "מצביעה" על עילתה (בשונה מסיבה ומסובב). אופן זו שונה מבריאת יש מאין, שבו העילה היא בבחינת לא מושג ונפלא באופן של אין ערוך, עד שנקרא בשם אין ביחס למתהווה ממנו הנקרא יש.

דוגמאות לעילה ועלולעריכה

משל אחד משכל ומידות. ידוע[1] שהדרך הנכונה ליצור מידות - רגשות אמיתיים ונכונים היא על ידי השכל.

זהו תהליך של עילה ועלול. השכל יוצר את המידה, כבר לפני שהמידה נוצרה היא כלולה ונמצאת בשכל, ולאחר שנוצרה היא מכוונת ומתאימה לשכל.

ענינו בעולמותעריכה

מבואר כי בדרך כלל, כל ההשתלשלות הוא באופן של עילה ועלול, ביחם לצמצום. וכן בפרטות עולמות אבי"ע, כל ירידת האורות בתוך העולמות היא בבחינת עילה ועלול ביחס להתהוות יש מאין במלכות דאצילות.

ענינו בספירותעריכה

מבואר כי האורות היורדים מן ספירת החכמה אל הספירות שאחריה, ספירת הבינה וספירת הדעת עד ספירת המלכות, הוא באופן של עילה ועלול. מה שאין כן התהוות ספירת החכמה מן ספירת הכתר שהיא בבחינת יש מאין.

כמו כן השפעת השכל למידות היא בכללות באופן של עילה ועלול שאותו השכל עצמו הוא היורד ומתלבש במידות, כנודע שמבחינת המידות שבמוחין נמשך המוחין שבמידות.

ראה גם:עריכה

הערות שוליים

  1. תניא פרק ג'.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.