פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

עזרת הנשים (בית המקדש)

בתמונה רואים את היציעים, הבנויים על עמודי-שיש יפים. יציעים אלה מיועדים רק לנשים.

עזרת הנשים היא אגף בבית המקדש הממוקם מזרחית לעזרה (בית המקדש). שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה (מחנה שכינה) אלא בקדושת הר הבית (מחנה לויה). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים[1].

על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון[2] ואף במשכן שילה[3], את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת בית המקדש השני.

מדברי חז"ל בתלמוד עולה, כי בחיי היום-יום במקדש שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה[4]: "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם בראש השנה, קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.

שמחת בית השואבה התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה[5]: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."

ביום הכיפורים, אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא הכהן הגדול את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים[6]. מעמד "הקהל" בסוכות התקיים אף הוא בעזרת הנשים[7]. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו בירושלים היה בעזרת הנשים[8].

שטח העזרהעריכה

העזרה היתה בשטח של מאה שלושים וחמש אמה אורך, על מאה שלושים וחמש אמה רוחב.

הלשכות בעזרת הנשיםעריכה

 
הלשכות. למעלה: תיאור לשכת העצים, ולשכת הנזירים. למטה: תיאור לשכת בית שמניא, ולשכת המצורעים.

ארבע לשכות היו בארבע פינות עזרת הנשים[9]: בקרן דרומית מזרחית - "לשכת הנזירים", שם היו הנזירים מבשלים את בשר קרבן השלמים שהביאו, כמו כן מגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת סיר השלמים[10]. בקרן מזרחית צפונית - "לשכת העצים", לשם הובאו העצים למערכה, וכהנים בעלי מום מיינו את העצים הנקיים מתולעים. לפי אחת הדעות, ארון הברית נגנז בלשכה זו[11]. בקרן צפונית מערבית - "לשכת המצורעים", שם היה מקווה לטהרת המצורעים ולכלל הציבור הבא למקדש. בקרן מערבית דרומית - "לשכת בית שמניא", שם אוכסנו השמן למנורה ולמנחות והיין לנסכים. כל אחת מלשכות אלו תופסת שטח של ארבעים על ארבעים אמה.

רבותינו הראשונים נחלקו בדבר מקומן של ארבעת הלשכות שבעזרת נשים. לפי הרמב"ם, לשכות אלו היו בחלל הפנימי שבתוך עזרת נשים, ואילו הרא"ש (מידות ב, ב) כותב שלשכות אלו היו מחוץ לעזרת נשים ולא בתוכה.

לפי שיטת הרא"ש, יש מקום רחב בעזרת נשים לקיום המעמדים השונים שהיו בעזרה זו, כגון, שמחת בית השואבה ומעמד 'הקהל', דבר שמאפשר לציבור גדול יותר לקחת חלק במעמדים אלו. כמו כן, לפי שיטה זו, פעילות הלשכות ובהן גברים נעשית מחוץ לעזרה ובכך יכולה העזרה לממש את תפקידה כמקום תפילה ועבודה לנשים דווקא, כשהנשים יכולות להתרכז בעזרה ולשהות מרבית היום בתוכה, באין מפריע.

כך, אכן, כותב יוסף בן מתיתיהו, שעזרת נשים היתה לשימושן הבלעדי של הנשים.

מטרת עזרת הנשיםעריכה

עזרת הנשים הוקמה בבית המקדש בכדי להוסיף על הקדושות שבמקדש. דרגת קדושה הולכת ועולה עד פסגת הקדושה - קודש הקדשים.

מדברי הגמרא בפסחים[12], מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי בית המקדש הראשון ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס לתפילה ולעבודת ה'.

בדברי הימים ב[13], מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד.

מעבר לעזרת ישראלעריכה

בסוף שטח עזרת הנשים, היו חמש עשרה מדריגות אשר הובילו לעזרת ישראל. גובה כל מדריגה חצי אמה, ורחבה חצי אמה.[14]

מקורותעריכה

התמונות מתוך הספר "המקדש השני". כל הזכויות שמורות לרב ישראל דב לבנוני. התפרסם בחב"ד אינפו.

הערות שוליים

  1. פסחים צב, א.
  2. דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א.
  3. תנא דבי אליהו רבה יא.
  4. ט"ז, ב.
  5. נא, א.
  6. יומא סט, א.
  7. סוטה מא, א-ב.
  8. רש"י סנהדרין פו, ב.
  9. מידות ב, ה.
  10. במדבר ו, יח.
  11. יומא נד, א.
  12. צב, א.
  13. כ, ב.
  14. רמב"ם