עובדיה יוסף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף, (י"א בתשרי תרפ"א - ג' חשוון תשע"ד) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

תולדות חיים[עריכה]

תשמ"ב, כרב הראשי לישראל (מימין הרב שלמה גורן)

הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים. בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת תש"ד נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים תש"ה-תש"ז שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים תש"ז-תש"י שימש כאב בית דין במצרים.

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, בשנים תשכ"ה-תשכ"ח כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת תשכ"ט נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב.

בחשוון תשל"ג נבחר לרב הראשי הספרדי, לצד הרב שלמה גורן ששימש כרב הראשי האשכנזי. באייר תשמ"ג הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת תשד"מ ייסד את מפלגת ש"ס והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

סוף ימיו[עריכה]

בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

עם חסידי חב"ד[עריכה]

הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)
בביקור במוסדות חב"ד במילאנו

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם חסידי חב"ד והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב בשיכון חב"ד בירושלים שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט[1], סייע רבות לפעולות מרכז הצלה לילדי ישראל, בהנהלת הרבנים עזריאל זליג סלונים. בדרשתו השבועית במוצאי שבת, המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב שמעון אליטוב והרב שלום דובער וולפא. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם הרבנות הראשית[2].

מכתב לרבי[עריכה]

מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב

לקראת י"א בניסן ה'תשל"ב, יום ההולדת השבעים של הרבי, שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

י.png בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.

י.png
– נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא בספריית הרבי
.

התייחסויות מהרבי[עריכה]

א. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג בציצית, כפי האריז"ל ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה [3]: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם". בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה[דרוש מקור].

הסכמה לספר יחי המלך[עריכה]

צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"

ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב שלום בער וולפא, יחי המלך, העוסק בביאור הלכות מלכים ברמב"ם. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון תשנ"ג, אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר יחי המלך המשיח, בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "בחזקת משיח" בהרבי.

סיום הרמב"ם[עריכה]

בי"א ניסן תשע"ב התקיים סיום הרמב"ם מרכזי בארץ הקודש (על ידי צעירי אגודת חב"ד), בשילוב ציון יום הולדתו של הרבי. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד[4], הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו[5]. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב אברהם יוסף[6], מכתב מיוחד, בו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם ואת מחוללה, הרבי.

חיכוכים[עריכה]

בשנת תשל"ב הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: "לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"[7]. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב שלמה גורן וברב עובדיה יוסף. בשנת תשע"ג, הביע הרב יוסף את דעתו בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא[8].

כאשר תיקן הרבי את מבצע נרות שבת קודש שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת השלחן ערוך, הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי מחה נגדו בתקיפות[9].

משפחתו[עריכה]

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים לשלוחים במקומות שונים.

ספריו[עריכה]

  • שו"ת יביע אומר - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות לכל החלקים.
  • שו"ת יחוה דעת - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על מסכת הוריות (ששה כרכים).
  • חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (18 כרכים)
  • קול סיני - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
  • לוית חן - על הלכות שבת על סדר שו"ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה.
  • טהרת הבית - שלושה כרכים על הלכות נידה ומקואות.
  • מאור ישראל - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות.
  • מאור ישראל - טבעת המלך - על משנה תורה להרמב"ם.
  • מאור ישראל - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
  • הליכות עולם - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
  • ענף עץ אבות - על פרקי אבות.

ספרים אחרים[עריכה]

  • כף החיים - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק יורה דעה) על פי בקשת משפחתו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.
  • משא עובדיה - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
  • פיתוחי חותם - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
  • מעין אומר - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הקודם:
הרב יצחק ניסים
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי הבא:
הרב מרדכי אליהו

הערות שוליים

  1. מתוך נאומו של בנו הרב הראשי יצחק יוסף במעמד סיום הרמב"ם שבט תשע"ד קובץ וידאו
  2. כך היה כאשר הרב לוי ביסטריצקי התמודד לכהונת רב העיר צפת. ראו ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'.
  3. בשלהי הע' 3, נדפס בליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך.
  4. הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם., קישור לאתר חב"ד אינפו
  5. ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
  6. כיום רבה הספרדי של חולון
  7. אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד.
  8. הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש". כד סיון התשע"ג (02.06.2013) קישור לאתר חב"ד אינפו.
  9. מפי חתנו הרב ישר אדרעי שמספר שהבבא סאלי התבטא 'מה לזבוב קצוץ כנפיים ולנשר הגדול בשמים'.