הבדלים בין גרסאות בדף "עבודת התפילה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (קישורים חיצוניים)
 
שורה 25: שורה 25:
 
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
 
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
 
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
 
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 עבודת התפילה], מקבץ מאמרים על חשיבות התפילה ודרכי ההתבוננות בה - אתר '[https://77012.blogspot.com/2020/03/blog-post_2.html?m=1 לחלוחית גאולתית-חב"ד]'.
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־00:14, 27 במרץ 2020

חסיד מתפלל

עבודת התפילה היא מושג חב"די עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת בתפילה. בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].

בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.

הרבי הורה בהזדמנות מסויימת[2] ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית.

לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.

הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.

בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.

יש מי שמנגנים ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל.

בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.

בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[3]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
  2. בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
  3. ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".