הבדלים בין גרסאות בדף "עבודת השם"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בעריכה)
מ (החלפת טקסט – "סור מרע ועשה טוב" ב־"סור מרע ועשה טוב")
(29 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עבודת ה'''' היא אחת מן הציוויים הכללים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם". ענינו הוא שיכוף האדם את עצמו לעבוד את הקב"ה, כעבד שעובד את רבו. ציווי זה יש בו ייחוד, והוא מצוות ה[[תפילה]], כמאמר חז"ל: "ולעבדו - זו תפילה".
+
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
 +
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם". ענינה הוא שיעבוד האדם את הקב"ה, כעבד שעובד את רבו. ציווי זה יש בו ייחוד, והוא מצוות ה[[תפילה]], כמאמר חז"ל: "ולעבדו - זו תפילה".
  
בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]] בזמן ש[[בית המקדש]] היא קיים, עד שנאמר כי עבודה היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים. בזמן שאין בית המקדש קיים, העבודה היא ב[[תפילה]]. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודה, עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורה, שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבו.
+
בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עד שנאמר כי עבודה היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים. בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, העבודה היא ב[[תפילה]]. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודה, עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורה, שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבו.
  
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא לתקנם ולמתקם.
+
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את ה[[מידות]] ו"לאהפכא מחשוכא לנהורא" - לתקנם ולמתקם.
  
 
==ענינה==
 
==ענינה==
עבודת ה' היא מן הציוויים הכלליים שבתורה.
+
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.
  
כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שמצד הרצון והבחירה שמחמת המשכילים קרבת אלקים לי טוב אין זו נקרא בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מן הטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: בטל רצונך מפני רצונו שיהיה לו ביטול רצון וכאלו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ה. ובקבלה זו [[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכל עלמין.
+
כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו", שיהיה לו ביטול רצון וכאילו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "[[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".
  
בשם עבודה נתכנה עבודת ה[[קרבנות]], שנקרא בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.
+
בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]], שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.
  
 
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכלית.  
 
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכלית.  
  
עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. וענין סור מרע הוא בכללות [[שס"ה מצוות לא תעשה]], וענין עשה טוב הוא [[רמ"ח מצוות עשה.
+
עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. וענין סור מרע הוא בכללות [[שס"ה מצוות לא תעשה]], וענין עשה טוב הוא [[רמ"ח מצוות עשה]].
  
 +
==עבודה והשכלה==
 +
 +
שני שיטות עיקריות קיימות ב[[חסידות חב"ד]], שכל [[חסיד]] בוחר לילך באחת מהם.
  
==עבודה והשכלה==
+
השיטה הראשונה מכונה [[עבודה]], והשנייה מכונה [[השכלה]]. בעוד שהחסידים השמים דגש על ההשכלה (המכונים [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] מתעסקים בעיקר בלימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] וב[[חקירה אלוקית]], הרי שהחסידים השמים דגש על [[עבודה]] (מכונים [[עובד]]ים), מתעסקים בעיקר בהורדת ענייני החסידות לעבודה בפועל, תוך שימת דגש על עניין התפילה.
  
 
===מעלת העבודה על ההשכלה===
 
===מעלת העבודה על ההשכלה===
  
===עבודה בלי השכלה===
+
====עובד הולך על הרגליים, משכיל הולך על הראש====
 +
 
 +
בשנת [[תרס"ב]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]: עובד הולך על הרגליים, משכיל על הראש.
 +
 
 +
פירוש העניין הוא: כאשר עוסקים ב[[השכלה]], יכולים לצמוח סברות שכליות בחסידות, שאינם אמת. בנוסף לכך, עלולים סברות אלו לגרום למשכיל ל[[גאווה]], המכונה "הגבהה של שטות, שהולכים על הראש".
 +
 
 +
ה[[עובד]], עבודתו היא עבודה של [[אמת]], ויותר מזה, עבודתו עצמה פועלת עליו את עניין ה[[ענווה]], ולכן הוא מכונה "[[ענווה]] של אמת, שהולכים על הרגליים".
 +
 
 +
===השכלה בלי עבודה===
  
 +
====דברי רבותינו====
 +
 +
רבותינו הק' דיברו רבות על הסכנה הגדולה הטמונה בהשכלה בלי עבודה.
 +
 +
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פעם: העוסק ב[[השכלה]] ללא עבודה, הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות.
 +
 +
====פרשת זאוויל====
 +
 +
ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] למד בחור בשם זאוויל. בחור זה היה עוסק רק ב[[השכלה]] ללא [[עבודה]] כלל וכלל. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא עליו פעם, שסופו שיתפקר, ואכן כך היה.
 +
 +
כעבור שנים, הפך זאוויל לבכיר בתנועה הקומוניסטית. פעם אחת נפגש עם [[תמימים]], חבריו מתומכי תמימים. שאלוהו חבריו: "כיצד התפקרת"? אמר להם: "כיוון שעסקתי רק ב[[השכלה]] ללא [[עבודה]]".
  
 
==עובד==
 
==עובד==
  
ה[[חסיד]] העוסק בעיקר ב[[עבודת ה']] מכונה '''עובד''', בניגוד ל[[משכיל (תורת החסידות)]].
+
ה[[חסיד]] העוסק בעיקר ב[[עבודת ה']] מכונה '''עובד''', בניגוד ל[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]], העוסק בעיקר בלימוד [[תורת החסידות]].
 +
 
 +
===עובד - עניו===
 +
על עובד להיות [[עניו]], ולא [[שפל]], בעוד ששפל עסוק כל הזמן בצער על מעמדו ומצבו, הרי שעניו, למרות שיודע ומכיר במצבו האמיתי, מנסה כל הזמן להתרומם יותר ב[[עבודת ה']], על ידי [[יגיעה]]. זהו עניינו של עובד, להכיר במצבו הרוחני, ועם זאת כל הזמן לנסות להתרומם מעלה מעלה ב[[עבודה]], מתוך [[יגיעה]].
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
 
 +
*[[ליקוטי דיבורים]], חלק ג', עמ' 607 - 610.
  
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
+
[[קטגוריה:עבודת ה']]

גרסה מ־06:07, 20 באוקטובר 2016

עבודת השם היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם". ענינה הוא שיעבוד האדם את הקב"ה, כעבד שעובד את רבו. ציווי זה יש בו ייחוד, והוא מצוות התפילה, כמאמר חז"ל: "ולעבדו - זו תפילה".

בשם עבודה נתכנתה עבודת הקרבנות בזמן שבית המקדש היה קיים, עד שנאמר כי עבודה היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים. בזמן שאין בית המקדש קיים, העבודה היא בתפילה. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודה, עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורה, שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבו.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ו"לאהפכא מחשוכא לנהורא" - לתקנם ולמתקם.

ענינה

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.

כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו", שיהיה לו ביטול רצון וכאילו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".

בשם עבודה נתכנתה עבודת הקרבנות, שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכלית.

עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. וענין סור מרע הוא בכללות שס"ה מצוות לא תעשה, וענין עשה טוב הוא רמ"ח מצוות עשה.

עבודה והשכלה

שני שיטות עיקריות קיימות בחסידות חב"ד, שכל חסיד בוחר לילך באחת מהם.

השיטה הראשונה מכונה עבודה, והשנייה מכונה השכלה. בעוד שהחסידים השמים דגש על ההשכלה (המכונים משכילים מתעסקים בעיקר בלימוד והעמקה בתורת החסידות ובחקירה אלוקית, הרי שהחסידים השמים דגש על עבודה (מכונים עובדים), מתעסקים בעיקר בהורדת ענייני החסידות לעבודה בפועל, תוך שימת דגש על עניין התפילה.

מעלת העבודה על ההשכלה

עובד הולך על הרגליים, משכיל הולך על הראש

בשנת תרס"ב אמר אדמו"ר הרש"ב: עובד הולך על הרגליים, משכיל על הראש.

פירוש העניין הוא: כאשר עוסקים בהשכלה, יכולים לצמוח סברות שכליות בחסידות, שאינם אמת. בנוסף לכך, עלולים סברות אלו לגרום למשכיל לגאווה, המכונה "הגבהה של שטות, שהולכים על הראש".

העובד, עבודתו היא עבודה של אמת, ויותר מזה, עבודתו עצמה פועלת עליו את עניין הענווה, ולכן הוא מכונה "ענווה של אמת, שהולכים על הרגליים".

השכלה בלי עבודה

דברי רבותינו

רבותינו הק' דיברו רבות על הסכנה הגדולה הטמונה בהשכלה בלי עבודה.

אדמו"ר הריי"צ אמר פעם: העוסק בהשכלה ללא עבודה, הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות.

פרשת זאוויל

בתומכי תמימים ליובאוויטש למד בחור בשם זאוויל. בחור זה היה עוסק רק בהשכלה ללא עבודה כלל וכלל. אדמו"ר הרש"ב התבטא עליו פעם, שסופו שיתפקר, ואכן כך היה.

כעבור שנים, הפך זאוויל לבכיר בתנועה הקומוניסטית. פעם אחת נפגש עם תמימים, חבריו מתומכי תמימים. שאלוהו חבריו: "כיצד התפקרת"? אמר להם: "כיוון שעסקתי רק בהשכלה ללא עבודה".

עובד

החסיד העוסק בעיקר בעבודת ה' מכונה עובד, בניגוד למשכיל, העוסק בעיקר בלימוד תורת החסידות.

עובד - עניו

על עובד להיות עניו, ולא שפל, בעוד ששפל עסוק כל הזמן בצער על מעמדו ומצבו, הרי שעניו, למרות שיודע ומכיר במצבו האמיתי, מנסה כל הזמן להתרומם יותר בעבודת ה', על ידי יגיעה. זהו עניינו של עובד, להכיר במצבו הרוחני, ועם זאת כל הזמן לנסות להתרומם מעלה מעלה בעבודה, מתוך יגיעה.

לקריאה נוספת