הבדלים בין גרסאות בדף "ספר המאמרים - מלוקט"
(←השתלשלות הדברים: הרחבה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]]. | הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]]. | ||
| − | == | + | ==הדפסת הסדרה== |
| − | {{ | + | בשונה משאר רבותינו נשיאינו שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת{{הערה|באחת מההזדמנויות בהן נכנס ל[[יחידות]] הרב [[יואל כהן]] בשנת [[תשי"א]] שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים.}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]. |
| + | |||
| + | סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לכדי הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שינגיש את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים במקום אחד. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו לרבי שתי אפשריות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה כאפשרות מועדפת ומאז כך נקבע שמה של הסדרה. | ||
| + | |||
| + | בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיהה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי. | ||
| + | |||
| + | לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ח, חלק ד' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ה' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"א-תשנ"ב.}}. | ||
| + | |||
| + | בסך הכל יצאו לאור ששה כרכים, שיצאו לאור מחדש על ידי מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]] בארבעה כרכים לפי סדר מועדי השנה. | ||
| + | |||
==ליקוט גאולה ומשיח== | ==ליקוט גאולה ומשיח== | ||
גרסה מ־23:44, 23 ביוני 2015
סדרת ספר המאמרים - מלוקט כוללת את המאמרים שהגיה הרבי במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.
המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות בתורת החסידות.
סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים שלא הוגהו על ידי הרבי.
במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש אלול תשנ"ב הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב אליהו מטוסוב. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי ועד להפצת שיחות.
תוכן עניינים
הדפסת הסדרה
בשונה משאר רבותינו נשיאינו שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת[1]. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים] והמניחים מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים קה"ת.
סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת תשמ"ו הוחלט במערכת הועד להפצת שיחות כי יש מספיק מאמרים לכדי הוצאתו לאור של ספר שלם[2], שינגיש את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים במקום אחד. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי להגהה הוצעו לרבי שתי אפשריות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה כאפשרות מועדפת ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיהה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.
לקראת יו"ד שבט תשמ"ז החליטו במשרדי ועד הנחות בלשון הקודש לנהוג באופן של לכתחילה אריבער, ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה[3].
בסך הכל יצאו לאור ששה כרכים, שיצאו לאור מחדש על ידי מערכת ועד הנחות בלשון הקודש בארבעה כרכים לפי סדר מועדי השנה.
ליקוט גאולה ומשיח
ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ועד להפצת שיחות בסיוע מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
סידור מחודש
בשנת תשס"ה יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים בהוצאת ועד הנחות בלה"ק.
לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים[4] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המהדורה הותיקה - ששה חלקים, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- המהדורה החדשה - אתר חב"ד לייבורי, פורמט טקסט.
הערות שוליים
- ↑ באחת מההזדמנויות בהן נכנס ליחידות הרב יואל כהן בשנת תשי"א שאל אותו הרבי מה עם ההנחות מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים.
- ↑ כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.
- ↑ חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ח, חלק ד' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ה' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"א-תשנ"ב.
- ↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
- ↑ סיפור הפרשייה
