הבדלים בין גרסאות בדף "ספרי תורה ב-770"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הפרוכת)
(תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד)
(תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
 
 
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
 
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
 
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת<ref>יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.</ref>.
 
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת<ref>יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.</ref>.

גרסה מ־04:18, 31 ביולי 2020

הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה

בבית הכנסת של הרבי - 770 ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת[1].

תוכן עניינים

ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו

25px ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו
הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח

ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה תש"ב.

ספר תורה של הרבי

25px ערך מורחב – ספר תורה של הרבי
הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא

ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.

ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ

הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע.

הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת תשי"ד.

הספר נלקח מ770 בשנת תשנ"ה וחזר אליו בקיץ תשע"ט.

בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בכ"ט אלול תשמ"א הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה[2], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרבנים מרדכי מנטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב-770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים [3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית

חכם יעקב מיכאלשוילי[4] היה חסידי חב"ד סופר סת"ם בעל מסירות נפש מגרוזיה.

ר' יעקב מיכאלאשוולי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית.

לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי שהיה בשמחת תורה תשל"ח, רחש ליבו של חכם יעקב לתרום ספר תורה ל770, ואכן החל בעצמו בכתיבתה, לקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד.

הספר תורה הוא קטן במיוחד. ויחד עם הכתר הוא קל.

ספר תורה של הטנקיסטים

ספר תורה שנכתב על ידי הטנקסטים של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חיה מושקא, הסתיים בתשמ"ט.

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד,

הספר נכתב על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד בכתב אדמו"ר הזקן, על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר ההכנסת ספר תורה, הרבי לקח את הספר, חזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים הספר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית נשי ובנות חב"ד

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנים שורת הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[5].

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.

ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת פרשת תולדות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים[6]

בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גוראריה אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב אליעזר צבי זירקינד, התוכנית הייתה לסיים עד יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית בכ"א אדר (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי כ"א אדר תשמ"ח בבית הכנסת - 770 היה סיום ספר התורה על ידי שלוחים כמה מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחציניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן כדור בצורת העולם ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתר.

לפני ה"אתה הראת" אמר הרב יוסף וינברג מזמור כ' בתהילים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכרי הרבי הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר.

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה בשידור ב-770. הרבי הגיע ודיבר על תקופה חדשה.

השיא היה בהתוועדות בשבת פרשת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על הסיום ספר תורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ", ועוד רבות.

ספר תורה שהגיע מתוניסיה

בשנת תשכ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מר' ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה לרבי התלוו אליהם אח של השליח, הגבאי ב-770, הרב יהושע פינסון. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

בערב שבת פרשת נצבים וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודש, ובעת ההתוועדות בשבת קודש לאחר אמירת המאמר מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

אחרי תפילת מנחה[7] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.

"הרבי הורה שהאח יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב בנימין גורודצקי[8]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר').

בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.

אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד.

- א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" -

אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו.

אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבת.

– יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר

בתורת מנחם - התוועדיות חלק נז, מופיע שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה המיוחד.

[9]

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו.

ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי

בקיץ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם ספר תורה.

ספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב לכ' מר חשון תשע"א. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב שמריהו גוראריה האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא

לרגל י"ט כסלו תשע"ט, עשרים שנה לכתיבת ספר התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני[10] לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.

מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש

מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ולספרי תורה ובמיוחד לשלוחים.

לראשונה ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה בכינוס השלוחים תשע"ה. הפעם השניה בתשע"ח שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב[11].

ספר תורה בגודל של מזוזה

בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר (בעבר היה עוד ספר דומה לו, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד).

ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית

משפחת אסטולין - לזכות הרבי

נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין. לערך בשנת תשס"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.

משפחת רקסין

ישנם שני ספרי תורה של משפחת רקסין ב-770, אחד נתרם על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם.

ואחר תרם ר' מנחם מענדל ראסקין לזכותו ולזכות רעייתו שיחיו.

משפחת עלברג

נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.

משפחת משיח

נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל[12] שנפטר לאחר התקף לב בי"ג תמוז תשס"ז.

ספרי תורה משפחת ליפסקר

נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר לזכרו ולזכר רעייתו.

משפחת אושפל

לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, מראשי ישיבת תומכי תמימים וילנא, ולאחר מכן ר"מ, חבר ההנהלה ומזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, מעורכי בטאון התמים, חבר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), שנפטר ללא ילדים. הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר.

ספר הפטרות

במשך[13] שנים[14] רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא היה מונח על גבי שולחנו של הרבי מהר"ש.

הרבי הזהיר את המזכירות שלא להניח ספרים על הספר. לעת עתה לא נתברר ענינו של הספר.

על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".

ועטד מדבקה על העצי חיים: ר' גרשון גאלין[15] שנת תשח"י.

ר' גרשון גאלין היה נגיד שגר בקראון הייטס שתרם הרבה למוסדות חב"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. בחודש מר חשון תשל"ח הגבאי ר' יעקב ליפסקר לבנות ארון קודש עבור ספר זה.

הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.

הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו בספריית ליובאוויטש.

ארון הקודש

בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני י' שבט תש"י, כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הקודם.

ר' יעקב ליפסקר ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת תש"פ.

במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב יעקב ליפסקר.

הפרוכת

בראש הפרוכת נמצא פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסיות רבים.

הפרוכת מתחלפת שלושה פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה

ז' מר חשון עד ערב פסח - כחולה

ערב פסח עד ערב ראש השנה - אדומה

בט' באב מסירים את הפרוכת עד חצי היום

סופרי בית חיינו

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת הרב ישעיה מטלין, הרב אליעזר צבי זאב צירקינד והרב קלפמן.

בעלי קריאה קבועים בבית חיינו

  • הרב יוחנן גורדון בתשט"ו הרגיש שקולו נחלש, והעביר לר' מרדכי שוסטרמן.
  • הרב מרדכי שוסטרמן 39 שנה תשט"ו-תשנ"ד.
  • הרב מיכאל סלווין בתחילה הי'ה קורא שבת מנחה
  • הרב דוד רסקין הבעל קורא בימות החול
  • הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה
  • ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול

ספר תורה שנשלחו מ-770 על ידי הרביים

  • הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד, הספר שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת.
  • כשנוסדה שכונת נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה.

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.

  • קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.

קישורים חיצוניים

גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה

הערות שוליים

  1. יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.
  2. "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"
  3. בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.
  4. נפטר י"ב בחשוון תשע"ו
  5. למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.
  6. ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"
  7. לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.
  8. שהיה ראש הלשכה ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.
  9. על הספר בשטורעם
  10. נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.
  11. אודות הספר
  12. על הספר
  13. ספריית חב"ד
  14. ראה על ספר זה בספר מבית הגנזים
  15. ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב' ניסן תשכ"א. התפרסם בשנת תרצ"ו על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.