הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכה לרבנות"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←קישורים חיצוניים: קטגוריה) |
מ (החלפת טקסט – " סמיכה " ב־" סמיכה ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | === מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | ||
| − | מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]}}, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שסמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] סמיכה ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. | + | מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]}}, אז היה צריך כל רב לקבל [[סמיכה]] מרב אחר שסמוך, [[סמיכה]] מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] [[סמיכה]] ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. |
בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.}} | בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.}} | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== הסמיכה כיום === | === הסמיכה כיום === | ||
| − | עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור. | + | עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור. |
=== הסמיכה בחב"ד === | === הסמיכה בחב"ד === | ||
| − | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו סמיכה להוראה.{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] }} | + | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה.{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] }} |
| − | בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}. | + | בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}. |
פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות | פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות | ||
| − | יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'. | + | יש לציין כי הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[http://www.derher.org/uploads/1/6/8/2/16823364/derher_-_adar_i_5776.pdf סמיכה - יותר מסתם תעודה]''', בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית) | + | *'''[http://www.derher.org/uploads/1/6/8/2/16823364/derher_-_adar_i_5776.pdf [[סמיכה]] - יותר מסתם תעודה]''', בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית) |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־08:33, 19 באפריל 2016
סמיכה לרבנות (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר רב. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.
תוכן עניינים
מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה
מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין[1], אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שסמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנה.
בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת יסוד אבא במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מאצילות ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רבי" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת בינה, בסדר ההשתלשלות מעילה לעלול.[2]
למרות שמשה רבינו סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.[3]
הסמיכה כיום
עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[4]. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.
הסמיכה בחב"ד
בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.[5]
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[6].
פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות
יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי יוסף רוזין הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'.
קישורים חיצוניים
- סמיכה - יותר מסתם תעודה, בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית)
