הבדלים בין גרסאות בדף "נפתלי גלוסקין"
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד [[נעוועל]]. | זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד [[נעוועל]]. | ||
| − | בשנים [[תרע"ח]][[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז | + | בשנים [[תרע"ח]]-[[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד בנעוועל{{הערה|1=פרטים אלו שאובים [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_112.jpg מתוך '''המידע שכתב בעצמו'''] ב[[ספר החסידים]].}}. |
שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גלוסקין, נפתלי}} | {{מיון רגיל:גלוסקין, נפתלי}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים ברמת השרון]] | [[קטגוריה:אישים ברמת השרון]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | ||
גרסה מ־07:01, 27 באוקטובר 2021
הרב נפתלי גלוסקין, היה שוחט ובודק, מנכבדי קהילת חסידי חב"ד בבני ברק, ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטי מלחמת העולם השניה. רעייתו זכתה להימנות על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד לאביו ר' שניאור זלמן ולאמו מרת מיכלא גלוסקין בעיירה סענצוב שעל יד צ'רניגוב, למשפחה שהתייחסה על חסידי אדמו"ר הזקן.
זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' הלל מפאריטש ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה שד"ר', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד נעוועל.
בשנים תרע"ח-תרע"ט למד בישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד בנעוועל[1].
שימש כשוחט ובודק[2].
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה[3], בתו של הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ.
רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר[4].
גם לאחר סיום המלחמה, כאשר משפחת גלוסקין עברה להתגורר במוסקבה והרבנית הגיעה לאחד מפרברי העיר, דאגה לה במסירות נפש ושלחה את בתה בת ה-13 מידי יום לדאוג למחסורה.
לאחר יציאתו מרוסיה שהה במחנה המעבר וועגשייד שבאוסטריה, שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.
בשנת תש"ו העניק לו הרב יצחק אייזיק הרצוג המלצה, בה כתב שאף שאינו נוהג להעניק המלצות, המקרה של הרב גלוסקין הינו יוצא מן הכלל[5].
בשנת תש"ז מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של המרכז לעניני חינוך[6], לצד הרב חייקל חאנין, זלמן קצנלבויגן, יהושע פינסון, נחום זלמן גורביץ, יעקב ליפסקר וישראל לייבוב. כחלק מפעילותו זו, היה ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטים.
בשנת תש"ח שהה בפריז, משם עלה לארץ הקודש. עם עלייתו לארץ הקודש התגורר במשך מעל עשרים שנה ברמת השרון, ובהמשך עבר להתגורר ברחוב 'אמרי ברוך' בבני ברק.
בשנים אלו קיבלה המשפחה מידי תקופה משלוח עם מוצרי מזון מהרבנית חנה, כהוקרת תודה על העזרה שהושיטו לה ברוסיה. מצרכי מזון אלו היוו עבורם הצלה של ממש בשל תקופת הצנע ששררה אז בארץ.
היה מהמעוררים על הדפסת הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן וזכה למכתב עידוד מהרבי על זכותו בזה[7].
רעייתו שימשה כמחנכת בבית רבקה כפר חב"ד[8].
התכתב עם הרבי בעניני חסידות שונים וזכה שהרבי יבאר לו דברים שהתקשה בהם[9].
מסר באופן קבוע שיעורי חסידות באזור מגוריו, וזכה שהרבי אף ישגר מכתב ברכה למשתתפים בשיעור, ויעודד אותו בפעולותיו אלו.
נפטר בכ"ה שבט תשנ"ז, ונטמן בבית העלמין בבני ברק.
משפחתו
- בנו, הרב משה חיים גלוסקין - משגיח בישיבת חמד לצעירים
- בתו, זכתה לשמש את הרבנית חנה
לקריאה נוספת
- תשורה מנישואי הרה"ח ר' יואל נפרסטק, תשס"ט - תצלומים של כעשרה מכתבים שזכה לקבל מהרבי
הערות שוליים
- ↑ פרטים אלו שאובים מתוך המידע שכתב בעצמו בספר החסידים.
- ↑ יומן הרב רסקין פרק י"ג.
- ↑ נפטרה בשנת תשמ"ז.
- ↑ באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" (קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70).
- ↑ קטלוג 'רפאלי' 2 פריט 111.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'רלט.
- ↑ מכתב בקשר לעבודתה נדפס באגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרמה.
- ↑ ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק יז אגרת ו'רכה.
