נפש השכלית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נפש השכלית הינה הנפש המבינה בשכל אנושי, מפאת תפקידה משמשת היא כממוצע בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית על ידי שהנפש האלקית מסבירה לה אלוקות בשכל אנושי והיא מעבירה את הבכן לנפש הבהמית.

אדמו"ר הזקן מעיד[1] שאת מציאות נפש השכלית לא למד מאיש אלא הבין מעצמו.

תפקידה ומהותה

הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.

אדמו"ר הריי"צ מסביר[2] שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - שכל ומידות (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית)[3], ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון)[4], והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.

ממוצע המחבר החיות לגוף

לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כממוצע המחבר בין הנפש האלוקית לגוף האדם[5], היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).

לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.

בעוד הנפש האלוקית היא נפש שמהותה העיקרית היא שכל אלוקי, כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים רוחניים בלבד. והנפש הבהמית היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, מידות בלי מוחין. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת תאוותיה, נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.

התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מקליפת נוגה (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).

תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"בכן" לנפש הבהמית עד שפועלת בה להתעורר באהבה ויראה לקב"ה.

החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה

בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.

המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה

א. מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים[6] בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"[7].

ב. מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"[8].

ג. הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות[9].

ד. הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה[10].

מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית

א. אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"[11].

ב. הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית[12].

ג. הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"[13].

לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש[14].

צלם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צלם

מבואר[15] כי בחינת "צלם" הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית לברר בירורים, ובפרטות - חלקי המ והל שבצלם[16].

תפילתה

קטעי התפילה המדברים על הנפש האלקית - "אלקי נשמה שנתתה בי", והברכה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (שאומרים בה "ודבקנו ביצר טוב") הם מתפילתה של הנפש השכלית.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ספר השיחות ה'ש"ת בלשון הקודש, עמוד קכ"ט.
  2. קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.
  3. ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח, מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.
  4. מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.
  5. אדמו"ר הרש"ב ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.
  6. שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.
  7. לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.
  8. ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.
  9. קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו
  10. דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.
  11. קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.
  12. אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.
  13. דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל
  14. דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.
  15. בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'
  16. ליקוטי תורה פרשת בחוקותי.