הבדלים בין גרסאות בדף "נס מבצע פורים תשל"ו"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "chabad.info/php/audio" ב־"old2.ih.chabad.info/php/audio")
(עריכה - שיפוץ הערך לכדי ראוי לשמו)
שורה 1: שורה 1:
  
 
[[תמונה:משמחים חיילים.jpg|left|thumb|250px|חסידי חב"ד משמחים חיילים]]
 
[[תמונה:משמחים חיילים.jpg|left|thumb|250px|חסידי חב"ד משמחים חיילים]]
'''נס מבצע פורים תשל"ו''' התרחש בליל [[חג הפורים]] בשנת [[תשל"ו]]. בנסיעת חסידי חב"ד לשם חלוקת משלוחי מנות ל[[חיילי צה"ל]]. בתא הנהג ישבו נהג וחייל נוסף שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] יוסף יצחק גורביץ' שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת ה[[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, [[הרב יעקב אלחנן סגל]] (ז"ל) גבאי בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.  
+
'''נס מבצע פורים תשל"ו''' התרחש בליל [[חג הפורים]] בשנת [[תשל"ו]]. משאית עם חסידי חב"ד יצאה ל[[מבצע פורים]] מ[[ירושלים]] לשכם, לשם חלוקת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] ל[[חיילי צה"ל]]. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] [[יוסף יצחק גורביץ']] שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, הרב יעקב אלחנן סגל גבאי בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.  
  
== מחסום בדרך ==
+
==פריצת המחסום==
  
באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה צורמנית. ריח של שריפה מילא את האוויר ועשן שחור חדר פנימה, ה'[[טנקיסט|טנקיסטים]]' החבד"יים לא ידעו מדוע נעצר הרכב ואז נשמעה טריקת דלת והחייל המלווה הציץ פנימה בפנים חיוורות, הוא פנה אל יושבי המשאית, מחסום אבנים חוסם את דרכנו, המוני ערבים עומדים מסביב והם מתחילים להתקרב לעברנו, מוכרחים לחזור. באותה תקופה מחסומי אבנים וצמיגים בוערים לא היו דבר שבשגרה. היה זה לפני שהכירו בארץ את המילה "אינתיפאדה". אין זה פלא שכולם נכנסו למתח.  
+
באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה, וה'[[טנקיסט|טנקיסטים]]' והחיילים נחרדו לגלות מחסום אבנים החוסם את דרכם, וסביבו המוני ערבים עומדים מוכנים לפגוע, ח"ו. החיילים רצו לחזור חזרה ולוותר על הנסיעה לשכם, אך השלוחים התעקשו להמשיך הלאה, שהרי בתור שלוחים של [[הרבי]] הנוסעים מכחו בודאי לא יאונה להם רע.
  
עוד הם משתאים, ולפתע נשמע קול נפץ אדיר. אבן כבדה נחתה על דופן המשאית. לאחר הראשונה הגיעו עוד אבנים וסלעים שכל אחד מהם הקפיץ את לבבות היושבים במכונית. החייל דרך את נשקו וירה צרור יריות. לרגע קצר נרתעו המוני הערבים אבל מיד חזרו לעשתונותיהם, והמשיכו בריצה לכיוון המשאית. המלכודת היתה מתוזמנת היטב. הסכנה מוחשית, זה היה עניין של דקות ספורות בלבד..
+
לאחר ויכוח עם החיילים, וכשהרב גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד הוא ירד מהרכב - הסכימו החיילים והמשיכו בנסיעה מהירה אל תוך המחסום, תוך כדי יריות באויר - להרתיע את החיילים. הרכב אכן פרץ את המחסום והמשיך בשעטה להמשך ה[[מבצעים]], תוך כדי שהערבים ממטירים עליו אבנים - אך ב"ה לא אירע מאומה.
+
 
ראש חוליית החבדניקים, השליח יוסף יצחק גורביץ, פנה אל החייל ואמר בתוקף חסידי:
+
בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח ל[[מזכירות]] על כל הסיפור.  
אנו לא חוזרים, אנחנו ממשיכים הלאה! החייל הביט בו נדהם. אנחנו חוזרים אחורה חזר על דבריו, יש לי אחריות עליכם. גורביץ התעקש: אנחנו פה בשליחות [[הרבי]]! אם אתה חוזר אני יורד ונשאר כאן. החייל נכנע והנהג החייל נסע מעט אחורה ובנהמת מנוע זינק קדימה ורמס את מחסום האבנים הבוער, הרכב הענק קרטע, התנדנד מצד אל צד וכמעט התהפך, אך המשיך הלאה...  
 
בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח למזכירות על כל הסיפור.  
 
  
 
== התייחסות הרבי למאורע ==
 
== התייחסות הרבי למאורע ==
ולמחרת ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשל"ו]] הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.  
+
למחרת ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשל"ו]], הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.  
ה[[שיחה]] הראשונה של [[הרבי]] עוסקת בענייני דיומא, עניינו של פורים ב[[פשט]], [[רמז]], [[דרוש]], ו[[סוד]], ובעבודת האדם. לאחר הניגון באה השיחה השניה, והחסידים משתהים כשהרבי פותח ואומר:
+
 
על ידיעה שהגיעה זה עתה מארץ הקודש שמבטאת את התוכן של סיפור המגילה והרבי התחיל לפרט ולהאריך בסיפור המאורע, מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא ומה שכנעו אותו השלוחים. וההוראה הנלמדת בפועל, שכש[[יהודי]] עומד בתוקף אז ו"נפל פחד היהודים עליהם" שהאויב מתבטל, עד ש"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".
+
הרבי תיאר את הסיפור שאירע זה עתה והשווה אותו לסיפור ה[[מגילת אסתר|מגילה]], שיהודי "לא יכרע ולא ישתחווה" אל מול הגוי, עד ש"נפל פחד היהודים עליהם". הרבי תיאר בפרטי פרטים את המאורע: מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא וכיצד שכנעו אותו השלוחים.
 +
 
 +
את השיחה סיים הרבי בהוראה מסיפור זה:
 +
 
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|
 +
|תוכן=
 +
ההוראה מסיפור זה ברורה: אם יבוא מישהו וירצה "לספר" שיש 127 [[גויים]], המדברים בשם 127 מלכים . . צריך שהיהודי יהיה חכם, על ידי ה[[תורה]] ש"היא חכמתכם ובינתכם"; לא רק ב[[בית הכנסת]], אלא כהמשך הפסוק "לעיני כל העמים". ואז מתבטלים כל ה"מחסומים", אפילו אם עומדים שם בני אדם - משום ש"לב מלכים ביד ה'" ו"נפל פחד היהודים עליהם" - וגם ב[[ארץ הקודש]], עד לאופן של "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", וכהמשך הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" – שעל ידי שיהודי מצפה ל"יוליכנו קוממיות", יהיה "נתתי שלום בארץ"}}
 +
 
  
 
== קישור חיצוני ==
 
== קישור חיצוני ==

גרסה מ־10:03, 24 בדצמבר 2015

חסידי חב"ד משמחים חיילים

נס מבצע פורים תשל"ו התרחש בליל חג הפורים בשנת תשל"ו. משאית עם חסידי חב"ד יצאה למבצע פורים מירושלים לשכם, לשם חלוקת משלוחי מנות לחיילי צה"ל. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו התמים יוסף יצחק גורביץ' שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת השלוחים לארץ הקודש הראשונה, הרב יעקב אלחנן סגל גבאי בית הכנסת בשיכון חב"ד ירושלים, והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.

פריצת המחסום

באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה, וה'טנקיסטים' והחיילים נחרדו לגלות מחסום אבנים החוסם את דרכם, וסביבו המוני ערבים עומדים מוכנים לפגוע, ח"ו. החיילים רצו לחזור חזרה ולוותר על הנסיעה לשכם, אך השלוחים התעקשו להמשיך הלאה, שהרי בתור שלוחים של הרבי הנוסעים מכחו בודאי לא יאונה להם רע.

לאחר ויכוח עם החיילים, וכשהרב גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד הוא ירד מהרכב - הסכימו החיילים והמשיכו בנסיעה מהירה אל תוך המחסום, תוך כדי יריות באויר - להרתיע את החיילים. הרכב אכן פרץ את המחסום והמשיך בשעטה להמשך המבצעים, תוך כדי שהערבים ממטירים עליו אבנים - אך ב"ה לא אירע מאומה.

בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח למזכירות על כל הסיפור.

התייחסות הרבי למאורע

למחרת בהתוועדות פורים תשל"ו, הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.

הרבי תיאר את הסיפור שאירע זה עתה והשווה אותו לסיפור המגילה, שיהודי "לא יכרע ולא ישתחווה" אל מול הגוי, עד ש"נפל פחד היהודים עליהם". הרבי תיאר בפרטי פרטים את המאורע: מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא וכיצד שכנעו אותו השלוחים.

את השיחה סיים הרבי בהוראה מסיפור זה:

ההוראה מסיפור זה ברורה: אם יבוא מישהו וירצה "לספר" שיש 127 גויים, המדברים בשם 127 מלכים . . צריך שהיהודי יהיה חכם, על ידי התורה ש"היא חכמתכם ובינתכם"; לא רק בבית הכנסת, אלא כהמשך הפסוק "לעיני כל העמים". ואז מתבטלים כל ה"מחסומים", אפילו אם עומדים שם בני אדם - משום ש"לב מלכים ביד ה'" ו"נפל פחד היהודים עליהם" - וגם בארץ הקודש, עד לאופן של "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", וכהמשך הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" – שעל ידי שיהודי מצפה ל"יוליכנו קוממיות", יהיה "נתתי שלום בארץ"


קישור חיצוני