הבדלים בין גרסאות בדף "נישואין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (לוי ק העביר את הדף קידושין ונישואין לשם נישואין תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
+
[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]
[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]
+
'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].
'''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]].
 
  
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}
+
פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"[[חדר ייחוד]]".
 +
 
 +
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|מסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך [[הרבי]] לא קיבל חששות אלו, ואדרבה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}.
 
[[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]
 
[[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]
== שידוכים ==
 
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל{{הערת שוליים|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}.
 
 
== חתונה ==
 
=== תאריך החתונה ===
 
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
===קבלת פנים===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}
 
קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]].
 
 
מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]].
 
 
===כתובה===
 
כבר מבעוד יום כותבים את הכתובה, ומחתימים שני עדים בתחתית הטופס, ולאחר מכן בשעת החופה מכבדים רב לקרוא את הנוסח בקול.
 
 
שטר הכתובה, כתוב בנוסח קבוע ומוכן בשפה הארמית, ומסכם את מחויבויות הבעל לאישה, על כל פרטי מחויבויותיו, ישנו מחלוקת [[תנאים]] רחבה ב[[מסכת כתובות]] האם מקור הכתובה הוא מ[[התורה]] או תקנה של [[חז"ל]].
 
 
עיקר הכתובה נועד עבור מקרה של [[גירושין]], שגם במקרה כזה על הבעל לזון ולפרנס את גרושתו כמסוכם בדיוק בכתובה.
 
 
=== סידור הקידושין ===
 
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
 
=== חופה ===
 
 
==== טבעת הקידושין ====
 
 
מובא בספרים שטבעת [[קידושין]] צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}.
 
 
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
 
 
=== מנהגי יום החופה ===
 
 
'''[[וידוי]]''' - בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - על חטא, ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן ב[[שמונה עשרה]] אומרים את נוסח עננו של תעניות.
 
 
נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.
 
 
'''צום''' - החתן והכלה צמים ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: א) משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. ב) שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה.
 
 
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.
 
 
כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג אין מתענים, - [[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]].
 
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
 
 
=== חדר היחוד ===
 
חסיד אחד{{הערת שוליים|הרב יהודה משה קלאפמאן}} נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.
 
  
ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?!{{הערת שוליים|לפי דברי הנ"ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.}}, והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם ל[[שולחן ערוך]] ודרישות [[תורת החסידות]]] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו - ההנהגה לדרוך כו' - עניין בלתי צנוע!!
+
== חדר ייחוד ==
 
+
{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}
אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון.{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}
+
לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}.
 
 
==== כף כסף בפתח החדר ====
 
 
 
מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך:
 
 
 
אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת [[זהב]] שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על [[אהבה]] מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה{{הערת שוליים|הרב ברוך בליזינסקי, כפר חב"ד.}}
 
  
 
== שבע ברכות ==
 
== שבע ברכות ==
שורה 72: שורה 20:
 
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]
 
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]
 
*[[גיל הנישואין]]
 
*[[גיל הנישואין]]
 +
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
[[תמונה:עצות.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר]]
 
 
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
 
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
 
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
 
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
 
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''
 
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}
 
* מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב"ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799)
 
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}
 
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב"דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשע"ח
 
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו"ר הריי"צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}
 
  
 
{{אירועים יהודיים}}
 
{{אירועים יהודיים}}
 +
{{חתונה}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:חתונה]]
 
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
 
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]
 

גרסה מ־04:32, 21 במאי 2020

הרבי מסדר קידושין בחופת אחד החסידים

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והם חלק ממצוות פריה ורביה.

פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד הכונס את יבמתו), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"חדר ייחוד".

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה[1] לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה[2].

כתי"ק של הרבי עם ברכה לחתונה

חדר ייחוד

25px ערך מורחב – חדר ייחוד

לאחר החופה החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף כסף בפתח החדר. פעם התבטא הרבי ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון[3].

שבע ברכות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. מסכת יבמות סא, ב. שולחן ערוך אבן העזר.
  2. אגרות קודש חלק י"ז, עמ' פח.
  3. גליון התקשרות, גליון 704.