הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולייב"
| (32 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אנדרטה ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב]] | [[קובץ:אנדרטה ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב]] | ||
| − | '''ניקולאייב''' (מכונה גם בשם '''מיקולייב''') הינה העיר בה נולד [[הרבי]]. | + | '''ניקולאייב''' (מכונה גם בשם '''מיקולייב''') הינה העיר בה נולד [[הרבי]]. |
| + | |||
| + | הרבה מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו שהייתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב מאיר שלמה, ואחיו, וכמו כן אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חריטונוב]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!}}. | ||
| − | |||
==תולדות חב"ד בעיר== | ==תולדות חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]] | [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]] | ||
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. | העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. | ||
| − | סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | + | סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, |
| + | באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
| − | לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל | + | לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. |
| − | ==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר | + | ==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר== |
| − | + | ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | |
שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו. | שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו. | ||
| − | == | + | התייחסות מיוחד ביותר בא הרבי מעיר כיצד הוא זוכר את חיי החסידים בניקולייב במכתב{{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז שמוצאו מהעיר חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''". |
| − | *הרב [[הרב מאיר שלמה ינובסקי]] | + | |
| − | *הרב [[ | + | ==רבני העיר החסידיים== |
| + | *הרב [[אברהם דוד לאוואט]]{{הערה|אבי סבו של הרבי}} | ||
| + | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של הרבי הרש"ב}} | ||
| + | *הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] {{הערה|חתנו דל הרב מאיר שלמה ינובסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.}} | ||
| + | *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב. | ||
==חסידי חב"ד מהעיר נקולייב== | ==חסידי חב"ד מהעיר נקולייב== | ||
| + | *הרב [[שמשון חריטונוב]] | ||
| + | *הרב [[שלום חריטונוב]] | ||
*הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] | *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] | ||
*הרב [[אשר גרוסמן]] | *הרב [[אשר גרוסמן]] | ||
| + | *הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]] | ||
| + | *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] | ||
| + | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] | ||
==העיר כיום== | ==העיר כיום== | ||
| − | רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום גוטליב. | + | רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]]. |
| + | {{פסקה חסרה}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32 | *שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32 | ||
| + | *'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון | ||
| + | |||
{{תבנית:עיירות באוקראינה}} | {{תבנית:עיירות באוקראינה}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:03, 26 במרץ 2024
ניקולאייב (מכונה גם בשם מיקולייב) הינה העיר בה נולד הרבי.
הרבה מניגוני חב"ד באים מעיר זו שהייתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב מאיר שלמה, ואחיו, וכמו כן אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת חריטונוב ועוד[1].
תוכן עניינים
תולדות חב"ד בעיר[עריכה]
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קלוניות) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת תקמ"ח, גרו בה יהודים, אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב אברהם דוד לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.
עיר הולדת כ"ק אדמו"ר[עריכה]
בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.
שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו.
התייחסות מיוחד ביותר בא הרבי מעיר כיצד הוא זוכר את חיי החסידים בניקולייב במכתב[2] לרב שמואל בצלאל אלטהויז שמוצאו מהעיר חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז".
רבני העיר החסידיים[עריכה]
- הרב אברהם דוד לאוואט[3]
- הרב מאיר שלמה ינובסקי[4]
- הרב שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) [5] [6]
- הרב שלום דובער גוטליב - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב.
חסידי חב"ד מהעיר נקולייב[עריכה]
- הרב שמשון חריטונוב
- הרב שלום חריטונוב
- הרב שמואל בצלאל אלטהויז
- הרב אשר גרוסמן
- הרב שניאור זלמן ברונשטיין
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז
העיר כיום[עריכה]
רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום דובער גוטליב.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שניאור ברגר, ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד
בית משיח גליון 552 עמוד 32 - שנים ראשונות קה"ת תשפ"א, פרק ראשון
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
