ניצוץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ניצוץ האלוקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניצוץ הוא משל לכל דבר שמצד "גודלו" הינו קטן וחסר ערך, אך מצד "מהותו" הוא חלק מהדבר עצמו ולא "התפשטות" בלבד. וכמו ההפרש בין אור הנר שהוא רק הארה והתפשטות (ואינו יכול לגרום שריפה אלא רק מאיר את סביבתו), לעומת ניצוץ מהנר שהוא ממש מהות של אש (ויכול לגרום שריפה)[1].

הכלים הם ניצוץ, והאורות רק הארה[עריכה]

כתב הרקנטי[2] שהאורות דאצילות נאצלו מן הרוח, כשלהבת הקשורה בגחלת. דהיינו, ש(אם היות שהאור דבוק במקור, ומעין המקור) מהותם אינה אלוקות ממש אלא הארה בלבד,

אבל הכלים הם בבחינת התנוצצות. כמו שהניצוץ הוא מהות האש ממש (ואך זו בלבד שהוא נבדל), כך הכלים לגבי מקורם באוא"ס הבל"ג (והרשימו לפני הצמצום): מצד אחד הם באין ערוך (ניצוץ בלבד) מכל מקום הרי זה רק ריחוק והבדלה – אבל היא אותה המהות ממש.[3].

רפ"ח ניצוצין[עריכה]

הכלים דתוהו לא יכלו להכיל את האורות העצומים שהיאור בדרגה זו, ולכן נשברו הכלים (שבירה זו נקראת בכמה מקומות "מיתת המלכים" דתוהו), נפלו ממדרגתם ונקברו בעולמות בי"ע. יחד איתם ירדו והתלבשו בהם רפ"ח ניצוצות מהאורות דתוהו, על מנת שלא יתבטלו ויוכלו לחזור למדרגתם בעת תחיית המתים.

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – עולם התוהו, שבירת הכלים, רפ"ח ניצוצין

ניצוץ בורא – ניצוץ נברא[עריכה]

בעולמות[עריכה]

כותב האר"י ז"ל[4], כי מאחר ומרחק המאציל מן הנאצל כרחוק השמים מן הארץ, שהם ב' קצוות - איך יאיר זה בזה ואיך יברא זה את זה אם לא היה דבר ממוצע ביניהן ומחברם, ויהיה בחי' קרובה אל המאציל וקרוב אל הנאצל? כי בהכרח שתהיה מדרגה אמצעית בין המאציל לנאצל, ובחינה זו נקראת "כתר", וכלולה משתי בחינות: מדרגה האחרונה שבאין סוף (מלכות דאין סוף), ומדרגה הראשונה שבנאצלים[5]. בחינת מלכות דאין סוף היא "ניצוץ" בלבד מהבורא[6], והיא מתלבשת בבחינה השניה – ניצוץ נברא, שהיא המדרגה העליונה מכל מה שבכל הנאצלים, ויש בה שרש כל הנאצלים[7].

בנשמות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – יחידה, עצם הנשמה

לידת הנשמות[8] היא ממלכות דאצילות[9]. נמצא שהיא פנימיות ושורש הנשמה ולכן נקראת "פנים"[10].

אך כל זה הוא שורשה הגלוי של הנשמה, ואילו שורשה הראשון הוא "יחידה" (בחינת "מחצב הנשמות", לבושי א"ק) – ניצוץ נברא, ובו מתלבש ניצוץ בורא (בחינת "מחצב הספירות", עצמות א"ק, שבו מלובשת הדרגה האחרונה שבאור אין סוף שלפני הצמצום – מלכות דאין סוף).

ניצוץ מנשמת משה אצל כל אחד[עריכה]

עניינו של משה[11] הוא מסירות נפש על אלוקות באופן ד"שכינה מדברת מתוך גרונו", ודבר זה שייך לכל אחד ואחד מישראל – כי בכל אחד יש חלק ממשי, ניצוץ, מנשמת משה רבינו ע"ה.

אלא שאצל כל ישראל ניצוץ זה הוא בהעלם גדול, כפי שמובא בתניא "כשמש המאיר מתחת לארץ לשישים ריבוא כוכבים"[12] ולכן צריך עבודה להוציאו מהכח אל הפועל, ואילו אצל החכמים מלובש ניצוץ זה בגלוי, וישירות בגוף (בלא ממוצע הנפש)[13], ובד"ה באתי לגני תשכ"א[14] מביא הרבי[15] לגבי רשב"י ורב המנונא סבא שהיו גלגול "וניצוץ" מנשמת משה. דהיינו, שאצלם היה ניצוץ זה בהתלבשות בגוף ובגילוי.

ניצוץ משיח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניצוץ משיח

במשך שנת תשנ"ב הביא הרבי (כמה וכמה פעמים במשך השנה[16]) מספר "מאור עיניים"[17] שבכל אחד ואחת מישראל ישנו ניצוץ משיח, שהוא בחינת היחידה שבו, שהיא ניצוץ מבחינת היחידה הכללית נשמתו של – משיח. וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל עניניו שנעשים חדורים בבחינת היחידה.

ניצוץ המשלח[עריכה]

ישנם אמנם כמה דרגות ואופנים בשליחות[18], אבל בכל דרגא ואופן שבשליחות ישנו גם הענין העיקרי בשליחות מציאותו של המשלח. ואפילו כשרק כח הפעולה של השליח מתייחס להמשלח ישנו גם איזה קשר ושייכות למשלח – ושייכות זו אינה רק "הארה" אלא ניצוץ[19].

הערות שוליים

  1. על פי ביאור על התניא לר' שמואל גרונם אסתרמן פרק מ"ב, ובאריכות בהמשך בשעה שהקדימו, יום ב' דחה"ש תער"ב אות י' וש"נ.
  2. בטעמי המצות שלו בסופו (בחלק שלא נדפס ונמצא בכת"י) הובאו דבריו בפירוש החייט מנחת יהודה) לספר מערכת האלקות פ"ג (כ"ח סע"א ואילך (בדפוס מנטובה שי"ח), במגדל דוד על שה"ש להרדב"ז, ובפרק ו' בפרדס (להרמ"ק) שער ד' (שער עצמות וכלים) פ"א.
  3. בשעה שהקדימו, יום ב' דחה"ש תער"ב אות י'.
  4. ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א, הובא בלקו"ת פ' ראה כ"ז סע"א ובכ"מ.
  5. והן פנימיות וחיצוניות הכתר, עתיק ואריך.
  6. ובלשון הע"ח שם: "שהיא הבחינה היותר תחתונה ושפלה מכל בחינות אין סוף, וכאלו נאמר דרך משל שהוא בחינת מלכות שבמלכות. ואע"פ שאינו כך, כי אין שם דמות וספירה ח"ו כלל, רק לשכך האוזן".
  7. ובחינה זו היא חיצוניות הכתר, ונקראת "אריך אנפין".
  8. לכל זה ראה ד"ה ויהי אומן את הדסה תשיג, ובביאורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא פרק ב'.
  9. תניא, אגה"ק כ'.
  10. ולהעיר, שארבעת הבחינות פנים, ימין, שמאל ואחור הם כנגד ארבעת העולמות אבי"ע. ומלכות דאצילות היא הדרגה האחרונה שב"פנים".
  11. ליקוטי תורה פקודי, ד"ה אלה פקודי המשכן אות ח'.
  12. אגרת הקודש "ביאור" לסימן כ"ז, בדרושי ל"ג בעומר בסידור עם דא"ח דף ד"ש עמ' ב-ג ובכמה מקומות.
  13. הערות על התניא בצירוף מ"מ ליקוטים ופירושים, חיטריק, בפרק מ"ב.
  14. בהערה 102.
  15. מספר הגלגולים ליקוטים ד"ה רשב"י (בדפוס פרנקפורט תמ"ד לו סע"ד, ובדפוס וילנא תרמ"ו ס"ה ב'.
  16. בערב שמחת תורה (בסעיף ה'), בשבת וירא (סעיף י"א), בפרשת תולדות (בסעיף ב') ועוד.
  17. (למנחם נחום מטשערנוביל, בסוף פרשת פנחס. יצא לאור ע"י תלמידיו, ומובאים שם בקיצור תולדות חייו.
  18. א. רק הפעולה היא של המשלח, ב. גם כח העשיה הוא של המשלח, ג. שלוחו של אדם כמותו.
  19. תורת מנחם תשמ"ה, שיחת כ' מנ"א אות ל"ד.