ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן (תשע"א)

ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג בהתוועדות הנערכת ב-770 בליל י"א בניסן, לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי ועדת הניגונים.

היסטוריה[עריכה]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיו"ב.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חבדי"ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב"ד מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "כי אלקים יושיע ציון" בפרק ס"ט; "אבוא בגבורות" בפרק ע"א; ו"ואלקים מלכי מקדם" בפרק ע"ד, וכיו"ב.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

איזה ניגון נבחר?[עריכה]

בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת "כל דקולו אלים וחזק - גבר". היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.

התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני הרבי במשך כל השנה.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוואלד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת אשר בשם "ועדת הניגונים" תקרא. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה.

חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

התערבות הרבי[עריכה]

אמנם באופן כללי היה נראה שהרבי לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו'. ראו כאן במוחש את האהבת ישראל העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה).

יחד עם זה, ראו בבירור שאת "המילה האחרונה" אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.

ולדוגמא: בניגון לפרק פ"ח (תשמ"ט) בעל מנגן אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים "שיר מזמור לבני קרח גו'"; "תבוא לפניך תפלתי גו'"; "ואני אליך ה' שועתי גו'", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט"א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו[עריכה]

ניגונים שהותאמו לפסוקים

(3) אבוא בגבורות - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין להאזנה. (4) תרננה שפתי - הותאם על ידי רשב"צ אלטהויז ע"ה להאזנה.

ניגונים שהולחנו במיוחד[עריכה]

ניגונים נוספים[עריכה]

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

  • לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן מארש - "דידן נצח" - על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו).
  • לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.

קישורים חיצוניים[עריכה]