ניגון הרועה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שם הניגון הרועה (במקורו באידיש דער פאסטוך), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על-ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.

כמו"כ נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכשהרבי הריי"צ היה בוורשא (אחרי שעבר לריגא) עם ישיבת תומכי תמימים שרו שם הרבה את הניגון הזה, ועל פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר שיחי'

בזמן מלחמת העולם השנייה, בסעודת יום השבת (שבת פ' פנחס ת"ש), אדמו"ר הריי"צ החל לדבר אודות מעלת הנגינה. הוא הסביר את הפתגם "קול מעורר הכוונה", שיש כוונה של האדם שהיא מוגבלת כי הראייה של האדם היא מוגבלת, אבל הניגון מעורר גם את הכוונה העליונה, כוונת הבורא, שהיא בלתי מוגבלת. ועל יסוד מאמר המשנה "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר", שלניגון יש כוח להוציא ולהמשיך נשמות, הפטיר אדמו"ר הריי"צ משפט שמיימי: "כעת ינגנו את הניגון הידוע מוורשא בהתעוררות פנימית, כדי להמשיך לכאן על ידי הניגון את תלמידי תומכי תמימים שבוורשא"[1].

אדמו"ר הריי"צ היה אז כבר בארצות הברית (אבל עדיין לא ב-770, אלא עדיין בבית מלון גרייסטון, ניו יורק), ובו בזמן היו תלמידי תומכי תמימים בתוך ההפגזות של הנאצים, בוורשא.

ניגון זה הוא ניגון ס' בספר הניגונים, והוא גם אחד מניגוני ניקולייב.


קישורים חיצוניים[עריכה]

ביצועים
אודות
  • ספר השיחות ת"ש, שיחת פ' פנחס אות ו'.
  • אוחזר מתוך "http://chabadpedia.co.il/index.php?title=ניגון_הרועה&oldid=324548"