ניגון אך לאלוקים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אך לאלוקים הינו ניגון שמצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה"[1].

תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים

מילות הניגון מתהילים[2]: "אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט".

ניגון זה הוא ניגון ק' בספר הניגונים.


קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ספר הניגונים
  2. תהילים פרק ס"ב פסוקים ז' וח'