הבדלים בין גרסאות בדף "נטע שלמה וילהלם"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
 
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תש"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה אהרן וילהלם, ולאמו שהיתה בת למשפחת וייסברג.
 
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תש"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה אהרן וילהלם, ולאמו שהיתה בת למשפחת וייסברג.
  
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'עץ חיים', ומשסיים את שנות לימודיו החילט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'עץ חיים', ומשסיים את שנות לימודיו החליט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
  
 
כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]".
 
כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]".

גרסה מ־06:17, 7 בפברואר 2020

הרב נטע שלמה וילהלם (כ"ז תשרי תש"ט-ה' סיון תשס"ב) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, משפיע שיכון חב"ד ירושלים מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר.

תולדות חיים

נולד בכ"ז תשרי תש"ט בירושלים לאביו הרב משה אהרן וילהלם, ולאמו שהיתה בת למשפחת וייסברג.

בצעירותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ומשסיים את שנות לימודיו החליט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

כבר בילדותו החל לשנן תניא בעל פה וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי[1]: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן תורה שבכתב הן תורה שבעל פה".

לאחר נישואיו עם בתו של הרב משה ירחמיאל קניג התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, ובב' אלול תשל"ב היה מארבעת האברכים המייסדים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים הרב חיים שלום דייטש והרב יוסף יצחק רוזנברג והרב שמואל שניאורסון.

בקיץ של שנת תשל"ו הצטרף לבית המדרש להוראה שהקים הרב יהוסף גדליה רלב"ג בשכונת 'קרית היובל' בראשותו של הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת, אליו נקשר והפך למקבל פנימי שלו. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'.

לאורך כל שנות לימודיו בכולל, היה כותב קבוע בבטאון התורני של כולל צמח צדק בירושלים 'יגדיל תורה'.

עם הודעתו של הרבי על פתיחת מבצע מזוזה התמסר לענין בכל כוחותיו, והחל לערוך ביקורי בית יום יום על מנת לדאוג לכשרותם של המזוזות בבתים של תושבי ירושלים. עיקר התעסקותו היה בשכונת קרית היובל (שלימים נמנה על מייסדי בית חב"ד המקומי והתמנה כחבר ההנהלה). בזכות ידיעותיו והכשרתו כמגיה סת"ם מומחה, התאפשר לו לבדוק את המזוזות בו במקום, דבר שהקל בצורה משמעותית על המלאכה.

בשנת תשנ"ג לאחר פטירתו של הרב שלום דובער שור הפצירו בו לקבל על עצמו לשמש כמשפיע בבית הכנסת המרכזי בשיכון חב"ד ירושלים, והוא ניאות לקחת על עצמו את התפקיד.

בשנה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ממנה לא הצליח להתאושש, ונפטר בגיל חמישים וארבע, בערב חג השבועות ה' סיון תשס"ב.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 23.