הבדלים בין גרסאות בדף "נחום גולדשמיד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"")
מ
(30 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדשמיד]]
+
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[ח' ניסן]] [[תרס"ה]]-[[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]], ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].
+
[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|500px|הרב גולדשמיד]]
 +
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[ ניסן]] [[תרס"ה]]-[[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ח' ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי [[יצחק גולדשמיד]], שוחט העיירה.
+
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק גולדשמיד, [[שוחט]] בעיר.
  
 
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].
 
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].
שורה 11: שורה 12:
 
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.
 
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.
  
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת [[חיה דבורה גולדשמיד]] (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.
+
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.
  
 
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].
 
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].
שורה 17: שורה 18:
 
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].
 
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].
  
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].
+
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].
  
 
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 +
*אחיו הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]]
 +
*אחיו מאב הרב [[משה גולדשמיד]]
 +
*גיסו - הרב [[לוי פרסמן]]
 
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]
 
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]
 
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]]
 
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]]
 
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]]
 
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]]
 +
*נכדו השליח הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)]]
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.
 
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.
 +
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240] חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה
 
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], באתר [[col]]
 
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], באתר [[col]]
  
שורה 39: שורה 45:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
 
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
 
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
 
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
 
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
 
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
 +
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]

גרסה מ־23:53, 4 באוגוסט 2020

רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית
הרב גולדשמיד

הרב נחום גולדשמיד (ניסן תרס"ה-י"ג שבט תשל"ו) היה משכיל בחסידות, העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות התוועדויות ודרך הרדיו, שימש כמשפיע וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ועד עזרת אחים ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב נחום גולדשמיד נולד בניסן תרס"ה בעיר יקטרינוסלב לאביו רבי יצחק גולדשמיד, שוחט בעיר.

משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם הרבי ור' ישראל אריה לייב.

בשנת תרפ"ג נסע ללמוד אצל הרבי הריי"ץ ברוסטוב, ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור מאמרי חסידות בהתאם לרמת השומעים.

ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שכדאית הייתה כל הקמת תומכי תמימים "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"[1].

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש, בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי חסידות. בתרצ"ז שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' יחיאל צבי גוראריה), ששהתה אז בארץ הקודש. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ תרצ"ז במארינבד, ומשם המשיכה לורשה, שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר בארץ הקודש. אחרי תשרי תרח"צ נסע גם הוא לוורשה. בטבת תרח"צ התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. לאחת מסעודות השבע ברכות, הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום מאמר חסידות[2].

יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי שואה.

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי דא"ח בסמינר בית רבקה כפר חב"ד. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי תניא בלשון הקודש ובאידיש באמצעות הרדיו, שהפכו אחר כך לספר ביאור הרנ"ג.

למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת מיהו יהודי.

ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת תשל"ו ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו
  2. ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.