הבדלים בין גרסאות בדף "נגלה וחוזר ונכסה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 51775 של 93.173.52.51 (שיחה))
(40 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו [[מלך המשיח]] יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה.
+
'''נגלה וחוזר ונכסה''', הוא כינוי לאחד השלבים בביאת המשיח המתאר מצב מיוחד בו מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.
  
כתוב בספרים<REF>כלי יקר שמות ו, א.</REF> שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שה[[גאולה]] קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".
+
==המקור לשלב הכיסוי==
 +
המקור המוקדם ביותר המזכיר שלב של כיסוי אצל המשיח הוא המדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} המקביל בין משה הגואל הראשון לבין משיח הגואל האחרון, כשבדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה: {{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון [[נגלה]] וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון [[נגלה]] להם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סימן ו.|מרכאות=כן}}
 +
גם רש"י, בפירושו לדניאל כותב: {{ציטוט|תוכן="אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.|מקור=דניאל י"ב י"ב.|מרכאות=כן}}
 +
קיימים מקורות נוספים{{הערה|1=רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.}} המעידים על מצב זה של כיסוי שיארע קודם ההתגלות הסופית.
  
מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח - נראה לעינינו ההיפך, וביום [[ג' תמוז תשנ"ד]] נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.
+
הרבי מקשר את שני הפעמים שבהם יופיע משיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמזכיר הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}}: "[[בחזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט] ואילך.}}: "בן דוד" ו"דוד"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=408&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה].}}.
  
כתוב בחז"ל<REF>ראה שמו"ר ה, כד. במדב"ר י"א, ג.</REF> שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם
+
==אופן הכיסוי==
שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה<REF>רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. רש"י דניאל יב, יב. ועוד.</REF> ובנסתר <REF>ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.</REF> מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים<REF>סנהדרין צז, א.</REF> שמשיח בא בהיסח הדעת.
+
מהמקורות לא ברור איך יהיה בדיוק הכיסוי. מדברי האריז"ל{{הערה|ספר הגילגולים כ?.}} משמע כי המשיח יכנס בתוך מעין ענן. במקום אחר מתואר הכיסוי, כמצב בו כביכול מת המשיח{{מקור}}.
  
הרבי עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב<REF>דבר מלכות פרשת כי תשא ס"ז. ההדגשה איננה במקור.</REF> רמז על
+
==זמן הכיסוי==
מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך"<REF>ישעי' נד, ז.</REF> ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה. נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש<REF>וראה דברים נפלאים של [[אדמו"ר האמצעי]] בהקדמה ל"[[שער האמונה]]".</REF>
+
ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה{{הערה|רות ה ו.}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י{{הערה|דניאל פי"ב יב.}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם יתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.  
  
ידוע<REF>שמות לב, א ובפרש.</REF> שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את ה[[תורה]] ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.  
+
לדעת ר' אלעזר הקליר - לגירסת [[רש"י]] בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, כשלא ברור אם הכוונה לימים או לשנים. ולגירסה המצויה בידינו{{מקור}} "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע.
  
בכתבי האריז"ל<REF>"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.</REF> מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש<REF>במדב"ר יא, ג.</REF> כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!
+
==ניסיון האמונה==
 +
במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.}} מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר [[מלאכים]] מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.  
  
כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"<REF>אגרות הרמב"ן ח"א ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריז"ל שעה"ג פי"ג.</REF>, אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ב[[רמב"ם]] ובנשיאי החסידות . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת"- אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
+
בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"{{הערה|1=אגרות [[הרמב"ן]] חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי ה[[אריז]] שעה"ג פי"ג.}}, אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים{{הערה|פסיקתא רבתי לד}} שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
  
ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'[[דבר מלכות]]' ליום ג' תמוז מעיר הרבי, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" עולה בגימטריא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!<REF>כ"ז מתוך [[יחי המלך המשיח (קובץ)]].</REF>
+
==ראו גם==
 +
* [[נצחיות חייו של הרבי]]
  
== מהות הכיסוי ==
+
{{הערות שוליים}}
הכיסוי, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת".
 
 
 
1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>תענית ה ב:</REF>אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא -  סבורים היו שמת!'''
 
 
 
ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...
 
  
אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן<REF>פרשת ויחי.</REF> וברבינו בחיי<REF>שם.</REF> שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.
+
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
  
2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת.<REF>שבת פט, א. רש"י שמות לב, א. וראה עוד במ"ר שמות פ׳ מא פסקא י׳ (ובדפוסי ווילנא פסקא ז׳).</REF> לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.
+
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]
 
 
3. '''רבינו הקדוש''', אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. <REF>כתובות קג, א. ועיין ברמב"ן וברבינו בחיי פרשת ויחי שם שביארו הענין.</REF>
 
 
 
מצב זה הוא המצב בו מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף -  "חוזר ונתגלה".
 
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
 

גרסה מ־11:57, 7 במאי 2019

נגלה וחוזר ונכסה, הוא כינוי לאחד השלבים בביאת המשיח המתאר מצב מיוחד בו מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.

המקור לשלב הכיסוי

המקור המוקדם ביותר המזכיר שלב של כיסוי אצל המשיח הוא המדרש רבה[1] המקביל בין משה הגואל הראשון לבין משיח הגואל האחרון, כשבדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:

ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.

רות פרשה ה סימן ו.

גם רש"י, בפירושו לדניאל כותב:

"אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.

דניאל י"ב י"ב.

קיימים מקורות נוספים[2] המעידים על מצב זה של כיסוי שיארע קודם ההתגלות הסופית.

הרבי מקשר את שני הפעמים שבהם יופיע משיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמזכיר הרמב"ם[3]: "בחזקת משיח" ו"משיח ודאי"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב אדמו"ר הרש"ב[4]: "בן דוד" ו"דוד"[5].

אופן הכיסוי

מהמקורות לא ברור איך יהיה בדיוק הכיסוי. מדברי האריז"ל[6] משמע כי המשיח יכנס בתוך מעין ענן. במקום אחר מתואר הכיסוי, כמצב בו כביכול מת המשיח[דרוש מקור].

זמן הכיסוי

ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה[7] מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י[8] זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם יתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.

לדעת ר' אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, כשלא ברור אם הכוונה לימים או לשנים. ולגירסה המצויה בידינו[דרוש מקור] "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע.

ניסיון האמונה

במדרש[9] כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל[10] מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר מלאכים מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.

בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"[11], אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים[12] שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.
  2. רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.
  3. הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט ואילך.
  5. לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה.
  6. ספר הגילגולים כ?.
  7. רות ה ו.
  8. דניאל פי"ב יב.
  9. במדב"ר יא, ב.
  10. "ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.
  11. אגרות הרמב"ן חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריז"ל שעה"ג פי"ג.
  12. פסיקתא רבתי לד