הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שלום עליכם/עירוב"
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף עירוב לשם משתמש:שלום עליכם/עירוב: לא בשל, אין בו כל מידע משמעותי) |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==בתורת הקבלה== | ==בתורת הקבלה== | ||
העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו){{מקור}}. | העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו){{מקור}}. | ||
+ | |||
+ | ==פולמוס העירוב בערים הגדולות== | ||
+ | בשנת [[תשע"ה]] יזמו מספר אברכים ב[[קראון הייטס]] לתקן עירוב בשכונה על מנת לאפשר טלטול בשבתות. רבני השכונה יצאו נגד היוזמה באופן תקיף. מספר פעמים ניסו אברכים להעמיד את העירוב, והוא הוסר ביוזמות פרטיות שונות. | ||
+ | |||
+ | בשנת [[תשפ"א]] עלה הנושא פעם נוספת לסדר היום כאשר קבוצת רבנים חב"דיים{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/612f31b32ed4d_1630482867.pdf מכתב הרבנים].}} חתמו על קול קורא לתיקון עירובים בערים הגדולות על מנת להציל ממכשולות שאנשים מטלטלים בשוגג ובמזיד. בין הרבנים שהצטרפו לקול קורא נמנה הרב [[ברוך אוברלנדר]] שפרסם חוות דעת הלכתית מנומקת משלו בו תומך בהקמת העירוב{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/614c787eef3b6_1632401534.pdf מכתבו של הרב אוברלנדר].}}. | ||
+ | |||
+ | במענה למכתב זה, חזרו רבני קראון הייטס והזהירו כי לדעתם תיקון עירוב שכזה מנוגד לדעת הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133837 סערת העירוב בערים גדולות: ב'שכונה' מתנגדים; רבנים בחב"ד בעד].}}. | ||
+ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] |
גרסה מ־12:03, 24 בספטמבר 2021
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני[1].
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
תוכן עניינים
עירוב חצרות
ערך מורחב – עירוב חצרות |
על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם ואז הם מותרים לטלטל.
עירובי תחומין
ערך מורחב – עירובי תחומין |
כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן, למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה ממקום סעודתו לכל צד שירצה. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
צריך לשים שיעור של מזון שתי סעודות.
בתורת הקבלה
העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, חסד (בגימטריא ע"ב) וגבורה (בגימטריא רי"ו)[דרוש מקור].
פולמוס העירוב בערים הגדולות
בשנת תשע"ה יזמו מספר אברכים בקראון הייטס לתקן עירוב בשכונה על מנת לאפשר טלטול בשבתות. רבני השכונה יצאו נגד היוזמה באופן תקיף. מספר פעמים ניסו אברכים להעמיד את העירוב, והוא הוסר ביוזמות פרטיות שונות.
בשנת תשפ"א עלה הנושא פעם נוספת לסדר היום כאשר קבוצת רבנים חב"דיים[2] חתמו על קול קורא לתיקון עירובים בערים הגדולות על מנת להציל ממכשולות שאנשים מטלטלים בשוגג ובמזיד. בין הרבנים שהצטרפו לקול קורא נמנה הרב ברוך אוברלנדר שפרסם חוות דעת הלכתית מנומקת משלו בו תומך בהקמת העירוב[3].
במענה למכתב זה, חזרו רבני קראון הייטס והזהירו כי לדעתם תיקון עירוב שכזה מנוגד לדעת הרבי[4].
הערות שוליים
- ↑ עירובין דף כ"א.
- ↑ מכתב הרבנים.
- ↑ מכתבו של הרב אוברלנדר.
- ↑ סערת העירוב בערים גדולות: ב'שכונה' מתנגדים; רבנים בחב"ד בעד.
ל"ט אבות מלאכה | ||
---|---|---|
מלאכות הפת | מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה | |
מלאכות הבגד | מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע | |
מלאכות הספר | מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק | |
מלאכות הבניין | מלאכת בונה • מלאכת סותר | |
מלאכות האש | מלאכת מבעיר • מלאכת מכבה | |
השלמת מלאכה | מלאכת מכה בפטיש | |
מלאכת הוצאה | מלאכת הוצאה מרשות לרשות • העברה ברשות הרבים • עירוב • תחום שבת • רשויות השבת: רשות הרבים • רשות היחיד • כרמלית • מקום פטור | |
איסורי שבות | הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • מוקצה • מוליד • עובדין דחול • שטרי הדיוטות | |
כללים | תולדות מלאכות שבת • חילול שבת • מלאכת מחשבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • פסיק רישא • שביתת כלים • מעשה שבת • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • חליבה בשבת • פלטת שבת |