משתמש:פולע/נבוכדנצר
נבוכדנצר היה מלך בבל[1], שהחריב את בית המקדש הראשון והגלה את עם ישראל לבבל.
תולדות חיים[עריכה]
מוצאו[עריכה]
בגמרא במסכת פסחים נכתב שנבוכדנצר היה מצאצאי נמרוד[2], והוא היה משלושת המלכים, יחד עם אחשורוש ואחאב שמלכו בכיפה[3], וכמו כן היה אחד משולשת מלכי בבל: נבוכדנצר, אויל מרודך ובלשאצר[4], הוא מלך 45 שנה[3], או 40 שנה[5]. אשתו של נבוכדנאצר נקראת "שמירה", או ע"פ דעה אחרת "שמירמית"[6].
בחז"ל נקרא נבוכדנצר "רשע בן רשע", בעוד טוריינוס מלך רומא[7], נחשב מלך הגון שראוי שיהיה לו נס[8]. נבוכדנאצר יחד עם יואש, חירם ופרעה היו מארבעה מלכים שהחשיבו את עצמם כאלוקים[9].
גלויות ירושלים[עריכה]
כאשר התמנה יהויקים למלך יהודה, עלה נבוכדנצר לארץ ישראל וכבש את מלכות יהודה למשך שלוש שנים[10], לאחר מכן מרד בו יהויקים ונבוכדנצר בתגובה הגיע והרג את יהויקים. לאחר מכן התמנה למלך בנו יהויכין, נבוכדנצר הגיע בשנית לארץ ישראל, הרג את יהויכין והגלה לבבל, 10,000 איש שביניהם 7,000 אנשי צבא יחד עם אוצרות בית המקדש, ומינה כמלך את אחיינו של יהויכין צדקיהו.
בשנת ה19 למלכותו (ג'של"ח), הוא לירושלים וצר עליה החל מי' בטבת, ובי"ז תמוז פרץ את החומות והחריב את בית המקדש הראשון, כפי שמתואר בפסוק:
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ
— ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'
בפעם הראשונה שהוא עלה לירושלים הוא לקח איתו את דניאל, חנניה מישאל ועזריה, ובהמשך מינה אותם לתפקידים בכירים בממלכתו, נבוכדנצר ציווה לשים פסל בבקעת דורא שבבבל וציווה על כולם להשתחווה אליה, כאשר חנניה מישאל ועזריה סירבו הוא זרק אותם לאש, ובנס לא קרה להם כלום[11].
סופו[עריכה]
נבוכדנאצר נענש ע"י הקב"ה בגלל שהחריב את בית המקדש הראשון והחשיב את עצמו כאלוקים, והוא הוגלה אותו למדבר במשך שבע שנים והאכיל אותו עשב כבהמה[9], להלכה נפסק שמי שרואה את ביתו של נבוכדנאצר שנחרב צריך להגיד:"ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנאצר"[12].
