הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:זאבי מינצברג/רבי יצחק אור זרוע"
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף רבי יצחק אור זרוע לשם משתמש:זאבי מינצברג/רבי יצחק אור זרוע תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה) |
|
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־13:19, 7 באוגוסט 2020
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-י"ז אב). | |||
| רבי יצחק אור זרוע | |
|---|---|
| לידה | ד'תתק"מ |
| פטירה | ה'י |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש |
| תלמידיו | מהר"ם מרוטנבורג |
| בני דורו | רמב"ן |
רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (ד'תתק"ם-ה'י') (במקורו מבוהמיה) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
תולדות חייו
רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), ר' אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר, ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג.
היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי בצרפת ובגרמניה (בווירצבורג), שבה למד מפי ר' יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן), . מעניינת התייחסותו ההלכתית לנושא ענידת טלאי צהוב ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה[1]. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"תרומת הדשן"[2].
ממשיכו היה בנו - רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של צבי הירש להרן) באמסטרדם.
בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת ה'קפ"א.
ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי, אך יש המייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. יש המעלים קושיות על ייחוס זה, והעלו את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.[3]
התייחסות רבותינו נשיאנו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
- ↑ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
- ↑ תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה
- ↑ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.
