משתמש:מה עם ההתגלות?/אבלות על חורבן בית המקדש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

חכמים תיקנו שיש להתאבל על חורבן בית המקדש.

זכר לחורבן

כתוב בגמרא[1]: "ת"ר כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב (מלאכי ג, ט) במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אלא כך אמרו חכמים זסד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא טכנגד הפתח יעושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא כעושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא שנאמר (תהלים קלז, ה) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק לזה אפר מקלה שבראש חתנים א"ל רב פפא לאביי היכא מנח לה מבמקום תפילין שנאמר (ישעיהו סא, ג) לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר נוכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיהו סו, י) שמחו את ירושלים וגו' תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא סאין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".

מדברי הגמרא יוצאים הדינים הבאים:

  1. בבניית בית חדש יש להשאיר לפחות אמה על אמה שאינה מסויידת במקום בולט.
  2. בעריכת סעודה לאורחים אין להכין את כל צרכי הסעודה, הביטוי המעשי של דין זה כפי שנפסק להלכה הוא השארת מקום בשולחן ללא כלים.
  3. אישה העונדת תכשיטי הכסף והזהב שלה כדי לצאת מהבית, לא תענוד את כל תכשיטיה אלא תותיר אחד מהם.
  4. על החתן לשים אפר בראשו במקום תפילין בשעת חתונתו.

תיקון חצות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיקון חצות

אדמו"ר הרש"ב כותב בקונטרס התפילה: "ענין המרירות והשפלות.. רק לעתים ובעת וזמן המוכשר לזה.. בתיקון חצות.. אבל אין-צריך בכל יום, הגם שבזוהר כתב, שבכל לילה צריכים להיות ממארי דחושבנא.. רז"ל דברו בצדיקים שהם בצלמנו כדמותנו.. אבל שאר בני אדם אינם-צריכים בכל לילה כי-אם לעתים, וגם שיהיה ביחידות דוקא שלא בפני אדם".

ימי בין המצרים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימי בין המצרים

בתקופתינו

הרבי מסביר שבתקופתינו זו, ככל שמתקרבים לגאולה, מודגש פחות רגש הצער והאבילות, ויותר מדגישים את הציפיה לגאולה והשמחה מבואה.

  1. בבא בתרא ס, ב