הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:להתראות/א סוכהל'ה א קליינע"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מה הקשר לחב"ד?)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{חשיבות}}
 
'''א סוכה'לע א קליינע''' ('''סוכה קטנה''', במקור נקרא השיר '''אִין סֻכָּה''' - בסוכה) הינו שיר עממי ל[[חג הסוכות]], בשפת ה[[אידיש]].
 
'''א סוכה'לע א קליינע''' ('''סוכה קטנה''', במקור נקרא השיר '''אִין סֻכָּה''' - בסוכה) הינו שיר עממי ל[[חג הסוכות]], בשפת ה[[אידיש]].
  

גרסה מ־23:06, 29 בספטמבר 2021

Gnome-dialog-question.svg.png חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).

א סוכה'לע א קליינע (סוכה קטנה, במקור נקרא השיר אִין סֻכָּה - בסוכה) הינו שיר עממי לחג הסוכות, בשפת האידיש.

אף שמקורו של השיר אינו בחוגי היראים, הוא התפשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, ואף היה חביב על החסידים בדורות קודמים שניגנו אותו בדביקות.

הניגון מספר על סוכה רעועה ועל הבטחון שהיא תחזיק מעמד למרות כל הקושי, והיא מהווה משל לעם ישראל שבוודאי יחזיק מעמד, ומבטאת את התקווה והבטחון לקיום היעוד החוזר על עצמו בפזמון של השיר: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".

היסטוריה

מחבר השיר המקורי היה יהודי שנמנה על חוגי הציונות, מר אברהם רייזן, שככל הנראה היו למשפחתו שורשים חב"דיים[1].

מילות השיר פורסמו לראשונה על שער השבועון האידי 'יודישע פֿרויענוועלט' (עולם הנשים היהודי), בגליון שיצא לאור לרגל חג הסוכות תרס"ג. המילים שפורסמו על שער הבטאון, הצטרפו עד מהרה ללחן עממי והוא זכה לתפוצה רחבה והתפשט בכל רחבי העולם היהודי.

באופן חריג יחסית, הוא התחבב הן בקרב החוגים החופשיים, והן בקרב היראים, שהוסיפו לו פזמון הכולל את הבקשה-תפילה שנוהגים להוסיף בברכת המזון של חג הסוכות, 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת'.

אף שכוונת המשורר היתה לתאר סיפור פשוט של בעל ואשה הדואגים לקיום סוכתה הרעועה, לאורך השנים הוענקה לשיר משמעות עמוקה יותר, והוא הפך לסמל המתאר את עמידותו של עם ישראל (הנמשל ל'סוכת דוד הנופלת'), שישרוד את הגלות, ויזכה לקיום הייעוד המקווה - ביאת משיח.

בחסידות חב"ד

הניגון היה מושר בפיהם של חסידי חב"ד ברוסיה הקומוניסטית תוך רגש רב.

במסורת החסידית מסופר על ר' יעקב זכריה מסקליק שחיבב את השיר במיוחד והיה מנגן אותו לעיתים תדירות, ובמסעותיו כשד"ר אף היה לומד עם ילדי החסידים את מילות השיר[2].

מילות השיר

בשפת המקור
אַ סֻכָּה'לֶע אַ קְלֵייְנֶע //


מִיט בְּרֶע‏ְטֶעלַעךְ גֶעמֵייְנֶע //
הָאבּ אִיךְ מִיר אַ סֻכָּה'לֶע גֶּעמָאַכְט! //
גֶּעְדֶּעקְט דֶּעֵם דָּאֲךְ //
מִיט אַ בִּיסַעְלֶע סְכַךְ, //
זִיץ אִיךְ מִיר אִין סֻכָּה'לֶע בַּיי נָאַכְט. //

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת


מִיט פַאַרְזאָרְגְטן גֶּעזִיכֶט, //
דאָס עֶרְשְׁטֵע גֶערִיכְט //
טְראָגְט מִיר מַיְין וַויְיב בָּאַלְד אָרַיְין; //
זִי שְׁטֶעלְט זִיך אַוֶועק //
אוּן זאָגְט וִוי מִיט שְׁרֶעק: //
'דֶּער וִוינְט וַוארְפט דִּי סֻכָּה בָּאַלְד אַייְן'. //

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת


זַיי נִישְׁט קֵיין נאַר //
אוּן האָבּ נִישְׁט קֵיין צַעַר – //
דִּּּּי סֻכָּה וֶועט שְׁטֵייְן יאָרְן לאַנְג //
פִיל וִוינְטֶן עֶס בְּרוּמֶען, //
פִיל וְועֶלְטֶן עֶס קוּמֶען, //
דִּּּּי סֻכָּה וֶועט שְׁטֵייְן יאָרְן לאַנְג. //

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת

תרגום לעברית
סֻכָּה קְטַנְטֹנֶת
מִקְּרָשִׁים פְּשׁוּטִים עֲשׂוּיָה
בְּנִיתִיהָ בְּעָמָל רַב.
כִּסִּיתִי הַגַּג
עִם מְעַט סָכַךְ,
וְאֵשֵׁב בָּהּ בְּלֵיל הַחַג.

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת


בִּפְנִים מֻדְאָגוֹת,
אֶת הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה
תַּגִּישׁ לִי מִיָּד רַעְיָתִי;
הִיא נִצֶּבֶת
וְאוֹמֶרֶת בְּאֵימָה:
'הָרוּחַ תֶּכֶף תַּפִּיל אֶת הַסֻּכָּה'.

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת


אַל נָא תִּהְיִי טִפְּשָׁה
וְאַל תִּצְטַעֲרִי –
הַסֻּכָּה תַּעֲמֹד שָׁנִים רַבּוֹת;
הָרוּחוֹת תַּרְעֵשְׁנָה,
פְּעָמִים רַבּוֹת עוֹד תָּבוֹאנָה,
אֲבָל הַסֻּכָּה תַּעֲמֹד לְעוֹלָם.

פזמון
הָרַחְמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. אחיו נקרא בשם שניאור זלמן, והעיירה קוידינוב בה נולד (בשנת 1876) הייתה עיירה של חסידי חב"ד.
  2. אלה תולדות פרץ. רשימות דברים (חיטריק).

[[קטגוריה: