הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר יהודה גץ"
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) מ |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] - [[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]]) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל. | הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] - [[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]]) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל. | ||
| + | |||
| + | ==תולדות חייו== | ||
| + | |||
| + | הרב גץ נולד ב[[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] ב[[תוניס]]. במהלך מלחמת העולם השניה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב [[תוניסיה]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת ה'תש"ט על ל[[ארץ ישראל]] והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'[[תשכ"ח]] עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'[[תשנ"ב]] הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל. | ||
| + | |||
| + | בשנת ה'[[תשל"ג]] הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה. | ||
| + | |||
| + | ב[[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]] נפטר הרב גץ, ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
| + | |||
| + | ==קשריו עם הרבי== | ||
| + | |||
| + | בי"ב תמוז ה'[[תשל"ו]] אישר הרב גץ להעביר ב[[מרכז שידורי חב"ד|שידור חי]] את ה[[התוועדות]] של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי ה[[מתנגדים]]. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל. | ||
| + | |||
| + | הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי. | ||
| + | |||
| + | בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהבאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק. | ||
| + | |||
| + | בשני הזדמנויות שונות, בשנת ה'[[תשל"ו]] ובשנת ה'[[תשמ"א]], שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות ב[[הר הבית]], אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר. | ||
| + | |||
| + | בשנת ה'תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | |||
| + | * '''רב הכותל המערבי''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 56. | ||
| + | * '''הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 306. | ||
גרסה מ־04:05, 16 באוגוסט 2017
הרב מאיר יהודה גץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד - כ"ג באלול ה'תשנ"ה) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
תולדות חייו
הרב גץ נולד בט"ו באב ה'תרפ"ד בתוניס. במהלך מלחמת העולם השניה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב תוניסיה.
בשנת ה'תש"ט על לארץ ישראל והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'תשכ"ח עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'תשנ"ב הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל.
בשנת ה'תשל"ג הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה.
בכ"ג באלול ה'תשנ"ה נפטר הרב גץ, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם הרבי
בי"ב תמוז ה'תשל"ו אישר הרב גץ להעביר בשידור חי את ההתוועדות של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי המתנגדים. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל.
הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי.
בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהבאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק.
בשני הזדמנויות שונות, בשנת ה'תשל"ו ובשנת ה'תשמ"א, שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות בהר הבית, אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר.
בשנת ה'תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח.
