משתמש:חב"דפדי פעיל/תורת מנחם
סדרת תורת מנחם, היא סדרת ספרים המתחלקת ל3 קטגוריות: 'תורת מנחם - התוועדויות' ו'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'. הסדרה יוצאת לאור על ידי ועד הנחות בלה"ק, וקיבלה את אישורו של הרבי מלך המשיח להדפיס את הסדרה עם סמל הוצאת ספרים קה"ת (הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד), והיא הסדרה היחידה שקיבלה את אישורו להשתמש בשמו הק' ("תורת מנחם")[1].
תוכן עניינים
תורת מנחם - התוועדויות
סדרת תורת מנחם - התוועדויות הינה סדרה הכוללת את שיחות[2] הרבי מלך המשיח שליט"א שנאמרו לפני הנשיאות[3].
הסדרה נדפסת בלשון הקודש כאשר השיחות והמאמרים שנאמרו במקור באידיש מתורגמים לצורך כך. בכך סדרה זו נבדלת מסדרת הספרים שיחות קודש שקדמה לה, הכוללת ברובה את תורת הרבי בשפת המקור.
הסדרה היתה עתידה לכלול את שיחותיו ומאמריו של הרבי מלך המשיח עד שנת תשמ"א, ובכך 'להתחבר' עם סדרת 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א' שי"ל ע"י ועד הנחות בלה"ק מהשנים תשמ"ב - [תשנ"ב]]. אך משום מה הופסקה יציאת הספרים לאור (מאז שנת תשנ"ד, אחרי הוצאת הכרך השני בסדרה). כיום, הסדרה כוללת ב' כרכים: הראשונה - משנת תש"י, והשניה - חלק משנת תשי"א.
היסטוריה
בשנת תנש"א, בעת עריכת הספר ימי בראשית, הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים תש"י - תשי"א, שחלקו הוגה על ידי הרבי. בחורף תשנ"ב, באישורו של הרבי, החלו הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב חיים שאול ברוק לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם[4]. סדרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר בהתוועדויותיו של הרבי; תחילה מודפס המאמר שנאמר ולאחר מכן, השיחות[5], עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד.
נכון לשנת תשפ"ב הופיעו שני כרכים, הכוללים את השיחות מחודש שבט תש"י עד חודש אדר תשי"א.
תורת מנחם - תפארת לוי יצחק
סדרת הספרים תורת מנחם - תפארת לוי יצחק הינם ליקוט של ביאורי הרבי על חידושי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון, שחידש בשנות גלותו בצ'יאלי ונכתבו על גליונות ספר הזוהר.
סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.
בשנת תשל"א החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת תש"נ החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב דוד פלדמן חבר מערכת אוצר החסידים.
הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'[6][1].
הספר כולל שלושה כרכים. הכרך הראשון על חומש בראשית, השני על חומש שמות, והשלישי על חומש ויקרא.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תורת מנחם - תפארת לוי יצחק, חלק ראשון - הערות לזוהר ספר בראשית
- תורת מנחם - תפארת לוי יצחק, חלק שני - הערות לזוהר ספר שמות, באתר אוצר החכמה
- תורת מנחם - תפארת לוי יצחק, חלק שלישי - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי
- ↑ חלקם הוגהו ע"י הרבי.
- ↑ וכן חלק קטן מהשיחות והמאמרים אחרי קבלת הנשיאות.
- ↑ על פי הצעת הרב יהודה לייב גרונר, כהמשך לסדרת תורת מנחם - תפארת לוי יצחק.
- ↑ שיחות מוגהות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה בלקוטי שיחות, ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי-מוגהת שלא נכללה בשיחה המוגהת.
- ↑ ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב יהודה לייב גרונר וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי ועד הנחות בלה"ק הזדרזו בעבודתם, וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו לאוהל. התאריך היה כ"ח טבת יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.
