הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:א ג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:
 
ולאחר כעשרים יום, ב[[כ"ה שבט]], נכנסתי מהמשתמש בשם: [[משתמש:משתמש|משתמש]]. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.
 
ולאחר כעשרים יום, ב[[כ"ה שבט]], נכנסתי מהמשתמש בשם: [[משתמש:משתמש|משתמש]]. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.
  
כיום אני כבר בעריכה ה-350+ שלי.
+
כיום אני כבר בעריכה ה-390+ שלי.
  
 
{{עמוד ראשי/תיבה
 
{{עמוד ראשי/תיבה

גרסה מ־17:27, 25 בפברואר 2021

ב"ה. י"ב בניסן ה'תשפ"ד

משתמש זה מתחת לגיל 20.

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מ-עורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א, ונכנסתי בשם המשתמש: א ג.

ולאחר כעשרים יום, בכ"ה שבט, נכנסתי מהמשתמש בשם: משתמש. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.

כיום אני כבר בעריכה ה-390+ שלי.

{{{שם}}}

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ה שבט תשפ"א - נכנסתי בנוסף מהמשתמש בשם 'משתמש'.

7. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו למשתמשי משתמש 30 עריכות.

8. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

9. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

10. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

11. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

12. ב-ה' אדר תשפ"א - מלאו לי חודש לעריכות.

13. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.


{{{שם}}}

  • הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:

"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-י"ב בניסן ה'תשפ"ד, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום י"ב בניסן ה'תשפ"ד

היום יום.jpg
לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי

מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל צבאות השם. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בני ישראל - וצבאות הוא: עבד עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של מסירת נפש. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה נשמות ישראל במצרים היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע.