תשובה ליכט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

תשובה ליכט - נר תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד שבת תשובה וכן הוא מנהג חב"ד.

בבית הרב

בספר המנהגים מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.

ובספר השיחות[1] של אדמו"ר הריי"צ:

"אחד המנהגים המקובלים [מהמהר"ל מפראג] הוא, שעושים שלושה נרות בעשרת ימי תשובה: "נר של תשובה" ("תשובה ליכט")[2] בערב שבת שובה, ושני נרות בערב יום הכיפורים: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).

היו מדייקים לעשות הנרות משעווה.

היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשקיית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.

בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שעוזרים את החוט בפתילה.

בדברי הרבי

הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.

בשיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א בלתי מוגה[3]:

"עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר[4], שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת[5]!...

וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת[6] שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"[7].

וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"[8], (ג) וידוי דברים.

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8
  2. ובהערת הרבי שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו
  3. תורת מנחם התוועדויות תשכ"א
  4. ליל ש"פ וילך, שבת שובה תש"ה ס"ה (סה"ש תש"ה ע' 14 ואילך)
  5. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)
  6. בלק עג, א ואילך
  7. תהלים לד, טו.
  8. שבועות כו, ב. וש"נ