משתמש:אברימי כ./חסידות סדיגורא

חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין. בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות. לאחר פטירתו (בג' חשוון תרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשיים נפטר.

לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כהאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.

הדור הראשון

רבי אברהם יעקב פרידמן. כיהן כ-32 שנים כאדמו"ר בחסידות.

הדור השני

לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בחסידות שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן (ה"פחד יצחק") עבר מסדיגורא לבויאן ושם אף פתח את חסידותו.

לעומת זאת, רבי ישראל פרידמן (ה"אור ישראל") נשאר בסדיגורא והוכתר לאדמו"ר בחסידות. נפטר בשנת תרס"ז.

הדור השלישי

• רבי אהרן פרידמן (ה"קדושת אהרן"). נולד בי"ב תשרי תרל"ז. נפטר שש שנים בלבד אחרי פטירת אביו, בי"ט תשרי תרע"ג.

בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.

• רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) (ה"אביר יעקב"). נולד בח' אב תרמ"ד, מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר בה' טבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
• רבי שלמה חיים פרידמן, נולד בא' סיון תרמ"ז, חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל.

לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו אב תשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור הרביעי

לאחר פטירתו של רבי אהרן פרידמן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר.

בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ והתיישב בתל אביב.

נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור החמישי

רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף אשר שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו.

נולד בה' אלול תרפ"ח בווינה. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבמבנה בית המדרש הגדול של החסידות.

נפטר בי"ט טבת תשע"ג.

הדור השישי

בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב ישראל משה פרידמן, הוכתר לאדמו"ר אחריו.

בחיי אביו כיהן כרב בית כנסת "אור ישראל" של חסידי סדיגורא בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורא בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן.

נפטר בכ"א אב תש"פ, ונטמן ליד אביו בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים.

הדור השביעי

בתום השבעה של רבי ישראל משה פורסמה צוואתו שבה נכתב שרק בנו החמישי רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן יוכתר כאדמו"ר בחסידות.

חרף זאת, פרסמה אשתו, שגם שניים מבניהם הגדולים ימונו לאדמו"רים. הבכור, רבי מרדכי שלום יוסף, לאדמו"ר מסדיגורא-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורא-לונדון. כמה דיינים הסכימו עם מתווה זה. עוד, פורסם מכתב שעליו חתומים כל האחים, ובו נכתב שכל ההחלטות נעשו על דעת כל האחים "והמערערים אינם אלא מחרחרי ריב".

התייחסות רבותינו נשיאנו

דוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם חסידות חב"ד, ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם רבותינו נשיאנו.

בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם הרבי הריי"צ דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן הוא שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה.

ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מבניין 770.

לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.

לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי), ה'עקבי אבירים' מסדיגורא.

ה'עקבי אבירים' עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם הרבי. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין אדמו"רי חב"ד לאדמו"רי רוז'ין.

הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי לאחר שהתמנה לאדמו"ר. היחידות הראשונה התקיימה בד' תמוז תש"מ .

היחידות השנייה התקיימה בט"ו טבת תשד"מ.