הבדלים בין גרסאות בדף "משולם רייך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החסיד ר' '''משולם (שילם) רייך''' (לפני [[תרצ"ד]]-[[תרס"ט]]) היה מחסידי חב"ד ב[[וורשה]], חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כ[[שד"ר]] עבור מעות [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
+
החסיד ר' '''משולם (שילם) רייך''' (לפני [[תקצ"ד]]-[[תרס"ט]]) היה מחסידי חב"ד ב[[ורשה]], חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כ[[שד"ר]] עבור מעות [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד לפני שנת [[תרצ"ד]] לאביו ר' [[מאיר שכנא רייך]].
+
נולד לפני שנת [[תקצ"ד]] לאביו ר' [[מאיר שכנא רייך]].
  
 
בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוין עם מרת רבקה, בתו של הרב [[ברוך שלום שניאורסון]], בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוין עם מרת רבקה, בתו של הרב [[ברוך שלום שניאורסון]], בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
  
במשך מספר שנים התגורר ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות­קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.}}, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[וורשה]].
+
במשך מספר שנים התגורר ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות­קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.}}, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ורשה]].
  
בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו{{הערה|1=[://www.merkazato.co.il/%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94/ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש], בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.}}.
+
בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו{{הערה|1=[//www.merkazato.co.il/%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94/ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש], בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.}}.
  
התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בוורשה בסביבות שנת תרכ"ח{{הערה|כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.}}.
+
התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בורשה בסביבות שנת תרכ"ח{{הערה|כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.}}.
  
בשנת [[תרמ"ד]], לאחר הסתלקות דו-אשתו [[אדמו"ה המהר"ש]], מונה על ידי רעייתו [[הרבנית רבקה]] להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר '''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]''' - ספר המלקט [[מאמר|מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מספרו [[תורה אור]], עם הגהות וביאורים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].  
+
בשנת [[תרמ"ד]], לאחר הסתלקות דוד-אשתו [[אדמו"ר המהר"ש]], מונה על ידי רעייתו [[הרבנית רבקה]] להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר '''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]''' - ספר המלקט [[מאמר|מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מספרו [[תורה אור]], עם הגהות וביאורים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].  
  
 
הוא הגיע ל[[ווילנה]] יחד עם ר' [[רפאל מרדכי שניאורסאהן]] (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).
 
הוא הגיע ל[[ווילנה]] יחד עם ר' [[רפאל מרדכי שניאורסאהן]] (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).
שורה 20: שורה 20:
 
לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'{{הערה|נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז.}}.
 
לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'{{הערה|נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז.}}.
  
במשך שנים ארוכות שימש כ[[שד"ר]] עבור [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}.
+
במשך שנים ארוכות שימש כ[[שד"ר]] עבור [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}.
  
בחורף של שנת [[תרס"ט]] חלה את חוליו האחרון, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.}}.
+
בחורף של שנת [[תרס"ט]] חלה את חוליו האחרון, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.}}.
  
 
התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' [[אברהם פראדקין]] (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.
 
התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' [[אברהם פראדקין]] (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בנו, ר' חיים משה דובער (בערל)) רייך{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות­ קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}.
+
*בנו, ר' חיים משה דובער (בערל) רייך{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות­ קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}.
 
*חתנו נכדתו, שלום יהודה גריבאוו
 
*חתנו נכדתו, שלום יהודה גריבאוו
  
שורה 35: שורה 35:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בורשה]]
 
[[קטגוריה:שד"רים]]
 
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
+
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

גרסה מ־06:00, 1 בדצמבר 2020

החסיד ר' משולם (שילם) רייך (לפני תקצ"ד-תרס"ט) היה מחסידי חב"ד בורשה, חתנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כשד"ר עבור מעות כולל חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד לפני שנת תקצ"ד לאביו ר' מאיר שכנא רייך.

בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוין עם מרת רבקה, בתו של הרב ברוך שלום שניאורסון, בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק.

במשך מספר שנים התגורר בליובאוויטש[1], ולאחר מכן קבע את מגוריו בורשה.

בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו[2].

התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בורשה בסביבות שנת תרכ"ח[3].

בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות דוד-אשתו אדמו"ר המהר"ש, מונה על ידי רעייתו הרבנית רבקה להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר לקוטי תורה לג' פרשיות - ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

הוא הגיע לווילנה יחד עם ר' רפאל מרדכי שניאורסאהן (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).

בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס.

לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'[4].

במשך שנים ארוכות שימש כשד"ר עבור כולל חב"ד בארץ הקודש[5].

בחורף של שנת תרס"ט חלה את חוליו האחרון, ואדמו"ר הרש"ב שלח את בנו אדמו"ר הריי"צ שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו[6].

התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' אברהם פראדקין (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.

משפחתו

  • בנו, ר' חיים משה דובער (בערל) רייך[7].
  • חתנו נכדתו, שלום יהודה גריבאוו

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות­קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.
  2. בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש, בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.
  3. כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.
  4. נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.
  7. אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות­ קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.