הבדלים בין גרסאות בדף "משה יהודה לייב לנדא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תולדות חיים)
שורה 17: שורה 17:
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] בעיר רמתיים{{הערת שוליים|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של [[בני ברק]], ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.
+
הרב לנדא נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] ברמתיים{{הערת שוליים|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].  
  
בצעירותו למד בישיבת פונוביז ותומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
+
לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.  
 
 
לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.
 
  
 
לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה [[רב]] בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."
 
לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה [[רב]] בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."

גרסה מ־19:55, 30 במרץ 2019

משה יהודא ליב לנדא
הרב לנדא
משה יהודה לייב לנדא.jpg

אב בית הדין ורב העיר בני ברק
תאריך לידה ט' תמוז תרצ"ה
מקום לידה רמתיים
מקום פעילות בני ברק
תפקידים נוספים ראש מערכת כשרות מהודרת.
השתייכות חסידות חב"ד.
חותמת הכשרות של הרב לנדא
הרב לנדא בזאל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד בתקופת כהונתו כר"מ
Disambig RTL.svg.pngהמונח "הרב לנדא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לנדא (פירושונים).

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' תמוז תרצ"ה, 1935 - כ"ג אדר שני תשע"ט, 2019) היה רבה של העיר בני ברק וראש מערכת כשרות. בעבר כיהן כר"מ וחבר הנהלה רוחנית בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

תולדות חיים

הרב לנדא נולד בט' תמוז תרצ"ה ברמתיים[1], לאביו הרב יעקב לנדא ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

לאחר נישואיו, התמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכחבר לשכת עזרת תמימים שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו עזב את עבודתו כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי, שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה רב בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."

פרשת המינוי לרבנות

בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].

הרב לנדא מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא[דרוש מקור].

בחודש שבט תשע"ט קיבל אירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת כ"ג אדר שני תשע"ט נפטר.

משפחתו

אחיו
בניו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
  2. לקריאת המכתב.