הבדלים בין גרסאות בדף "משה חיים אפרים מסדילקוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בר מצווה " ב־"בר מצווה ")
שורה 6: שורה 6:
 
נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל אשכנזי (בת הבעל שם טוב)|אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]].  
 
נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל אשכנזי (בת הבעל שם טוב)|אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]].  
  
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תרוה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'.
+
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'.
 
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו.
 
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו.
  

גרסה מ־18:19, 21 באוגוסט 2016

בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של בעל ה'דגל מחנה אפרים'
מצבת הרב מסדילקוב

רבי משה חיים אפרים מסַדילקוב הידוע בשם "בעל דגל מחנה אפרים" על שם ספרו (תק"ח-י"ז אייר תק"ס), היה נכדו ותלמידו של הבעל שם טוב, ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית.

תולדות חיים

נולד בשנת תק"ח לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב.

בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות 'פאר מקדושים'. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת החסידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.

הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל התולדות יעקב יוסף.

שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות[1].

השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.

בסביבות שנת תקמ"ז חזר למז'יבוז', שם נפטר בי"ז אייר תק"ס.

ספרו

הערות שוליים

  1. לעומת אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' שהתפרסם כאדמו"ר.