הבדלים בין גרסאות בדף "משה חיים אפרים מסדילקוב"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ובערך בשנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר. | שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ובערך בשנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר. | ||
| − | הוא עצמו הכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף מזכיר ממנו בספרו המפורסם [http://chabadlibrarybooks.com/23525 דגל מחנה אפרים]. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | + | הוא עצמו הכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף מזכיר ממנו בספרו המפורסם [http://chabadlibrarybooks.com/23525 דגל מחנה אפרים]. הספר יצא לאור בשנת תשע,ג במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'. |
| + | לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | ||
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל התולדות יעקב יוסף. | הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל התולדות יעקב יוסף. | ||
גרסה מ־22:24, 27 במאי 2014
רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב נולד לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב, בשנת תק"ח ונפטר בי"ז אייר תק"ס).
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ובערך בשנת תקמ"ז חזר למז'יבוז', שם נפטר.
הוא עצמו הכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף מזכיר ממנו בספרו המפורסם דגל מחנה אפרים. הספר יצא לאור בשנת תשע,ג במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות 'פאר מקדושים'.
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת החסידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל התולדות יעקב יוסף.
הוא נודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות, לעומת אחיו רבי ברוך ממזיבוז' שנודע יותר כאדמו"ר.
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.
