הבדלים בין גרסאות בדף "משה וילנקר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
 
ב"היום יום" י"ח תמוז מובא כי אדמה"ז התבטא עליו כי יש לו [[מוחין דגדלות]] ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ב[[יחידות]] בעבודה בפועל.
 
ב"היום יום" י"ח תמוז מובא כי אדמה"ז התבטא עליו כי יש לו [[מוחין דגדלות]] ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ב[[יחידות]] בעבודה בפועל.
  
בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].  
+
בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].
  
כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא. {{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הריי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.
+
כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הריי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.
  
 
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של [[אדמו"ר האמצעי]] חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], [[אדמו"ר האמצעי]] מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע [[אדמו"ר האמצעי]] ל[[האדיטש]] קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].
 
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של [[אדמו"ר האמצעי]] חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], [[אדמו"ר האמצעי]] מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע [[אדמו"ר האמצעי]] ל[[האדיטש]] קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].
  
לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור|דיבוריו]] ו[[מעשה|מעשיו]].  
+
לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]].
  
אחיו היה ר' זאב וילנקר מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע"ד, עמ' 220.}}
+
אחיו היה ר' זאב וילנקר מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע"ד, עמ' 220.}}.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־00:59, 25 בפברואר 2021

החסיד ר' משה וילנקר (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן היה בר דעת גדול ועמקן בדא"ח, ופה מפיק מרגליות.

ב"היום יום" י"ח תמוז מובא כי אדמה"ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.

בשנת תקנ"ו נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא[1].

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו אדמו"ר האמצעי, אך בסוף ימיו של אדמו"ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור חסיד, אדמו"ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו"ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו בניעז'ין.

לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו.

אחיו היה ר' זאב וילנקר מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"ץ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
  2. ראה עליו בבית רבי מהדורת תשע"ד, עמ' 220.