שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8,663 בתים ,  19:11, 3 בדצמבר 2018
{{לעריכהמפנה|לא כתוב בסגנון הנהוג בחבמשה ובר|מנכ"דפדיה וחסר פרטים חשוביםל ארגון [[ארגון כולל תורה (אירופה)|כולל תורה]]|משה ובר (דנייפרובטרובסק)}}[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' הרב משה ובר]]הרב '''חיים משה ובר''' ([[ה' [[כסלובכסלו]] [[תרע"הד]] 1913 - ח"י [[אדרי"ח באדר]] א' [[תש"ס]]2000) ממשפיעי אנהיה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה"ש בירושלים, שהרבי התבטא עליו פעם: [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"אם יש לי חסיד אחד בירושליםר]]ים ורבנים, הרי זה רבי בראשם ה[[משה ובר, הוא מסור בכל כוחות הנפש לעניינים שלי"טייטלבוים (מאוהל)|ישמח משה]] - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.{{מקור}}
==תולדות חייוחיים==[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו נראה תלמידו [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]הרב משה ובר נולד בה' כסלו תרע"ד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים.
נולד בה' כסלו תרע[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]], הנחשב לספר היסוד של [[חסידות חב"ד]]. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את מדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]], לאביו הגאון ויש הטוענים שהרבי העיד עליו בפירוש שהוא בינוני.. עם [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב פנחס לייביש ובר, מגדולי ירושלים וגאוניהובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה מבאי ביתם של גדולי הדוראצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ.
עוד בהיותו ילד נתייתם מאביוזכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], והתחנך הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על ידי אמוהתורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], בתו של הרב אלימלך פרלמן מדמויות ההוד של ירושליםרק תראה להם את הספר שלך".
בגיל צעיר נכנס ללמוד ב'[[יחידות]] עם הרב [[שמעון יעקובוביץ]], שהיה ממושפעיו הקרובים ושימש כ[[משגיח]] לצידו בישיבת [[תורת אמת]]' בבירושלים, התבטא [[ירושליםהרבי]]כלפי ר' משה כי "אפילו הגבורה שבגבורה שלו, וכעבור תקופה הפך לתלמיד מובהק ומקבל 'פנימי' של המשפיע הרב אלתר שמחוביץהיא חסד שבחסד".
בתקופת לימודיו בישיבה התמיד בלימודו===הערכה===[[קובץ:משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר, לשמאלו תלמדו [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי [[ירושלים]] בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר אופן לימודו הוא להגיע לידי מעשה בעבודת ה' בקדושה ובטהרהחלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.
היה מקושר ביותר לאדמוהרב ובר שמר על קשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, ובהם האדמוהריירבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], והדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"צר מ[[תולדות אהרן]], הרב [[דוד קאהן]], היה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].
== עם רבותינו נשיאנו פועלו==רבי משה ובר התייחד והתפרסם בזכות מידת ה[[חסד]] שאפיינה אותו. את כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו בן שני החדרים בשכונת [[בתי אונגרין]] בירושלים, שזכה לכינוי "מלון ובר", נודע כפתוח לרווחה לחסרי בית ומרי נפש. אף רעייתו, הרבנית מרים, עמדה לימינו והכינה מטעמים עבור האורחים הרבים. רבי משה ובר היה מכתת רגליו למרחקים על מנת לסייע לאנשים במצוקה.
בשנת [[תשבתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש מירושלים, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים"ו]] נתמנה . במסגרת הרשת, שהיתה חלוצת עולם התשובה בישראל, העבירה קבוצת רבנים מכל רחבי הארץ שיעורים בתורת ישראל בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה, במעברות ובמושבות. הרב ובר עצמו נהג לנדוד מדי יום לערי השדה, על מנת להעביר חלק משיעורי התורה. אחד הרבנים שצורפו על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשפיע בישיבה הגדולה 'תורת אמת'ידו למסירת השיעורים, ומאז דבקו בו מאות הוא הרב [[תמימיםראובן אלבז]] ואברכיםשלימים הקים את ישיבת "אור החיים", אשר נהנו לשמוע ממנו דברי חסידותהמיועדת לחוזרים בתשובה.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ[[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, התקשר אל את הדוכן ל[[הרביהנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו [[תפילין]]מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, ונסע להסתופף בצל קודשו כבר בשנת על מנת להניח [[תשי"זתפילין]]עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. ובהוראת הרבי נסע המזכיר ר' בנימין קליין ועוד חסיד רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל את הרב ובר בשדה התעופה בניו יורקממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.
הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[תשמ"אהר הבית]] ואחר כך ב, עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[תשד"מהר הבית]]בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך, אותם מימן גם הרב [[תשמ"זשלמה זלמן אוירבך]] ו{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[תשמ"טאריה ארליך]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרביעיתון משפחה, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכללייםי"ח אב תשע"ז}}.
כשביקר אצל הרבי בשנת תשמבערב פסח תשכ"אח יצא הרב וובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מירושלים למרחק רב מירושלים, הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר 'אין צורך עוד להתווכח עם 'מתנגדים'הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, רק תראה להם את הספר שלך'וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]] יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח.
במשך כל השנים נשא את דגלו של הרבי ברמה והיה ראש וראשון לכל ה'מבצעים' שתיקן בשנה שאחרי הרביאמר שבעקבות שיחות השלום "[[הר הבית]] כבר לא בידינו" ואין אפשרות כלל להקריב קרבן.
במיוחד השתתף במבצע ==מורשתו==בין התלמידים שהוחזרו על ידי דוכן הידו בתשובה, נמנים דמויות מוכרות בציבוריות החרדית והישראלית כאחד. אחד מהם הוא הרב [[תפילין]] ב[[כותלעידו ארליך-ובר]], הוא עמד בדוכן במשך שנים רבותמרצה חרדי נודע, המרבה להופיע בכלי התקשורת ולהרצות בנושאי יהדות שונים ועורך העלון השבועי המפורסם "שמעו ותחי נפשכם". הרב עידו ארליך-ובר אף הוסיף לעצמו, כמחווה, מידי יוםאת שם משפחתו של רבו.
הרב משה ובר היה דוגמא לעבודת ה'חשוך ילדים. עם זאת, חסיד אמיתירבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני. אחיו היה הרב זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא, אשר אהבת ישראל בראש מעייניושהיה נשוי עם אחותו של הרב ובר.
נפטר בחבחורף [[תש"י ס]] חלה הרב משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת [[אדרתפילין]] עם מקורבים ברחבת [[תש"סהכותל המערבי]] ולא השאיר אחריו ילדיםומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. השתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, אף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.
ביום [[י"ח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, לקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הוא נטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שב[[ירושלים]]. ==ספריו== * "ירים משה" - על חמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.* "ילקוט אמונה ובטחון" - פרקים ביסודות האמונה היהודית.* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע. ==קישורים חיצוניים==*{{קישור חבד און ליין|95389|ילדוּת בצל גדלוּת ● אריה ארליך-ובר על האיש שליווה את ילדותו||ט"ז אדר תשע"ו}} {{הערות שוליים}}{{להשלים}}{{מיון רגיל:ובר משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט