הבדלים בין גרסאות בדף "מרכז לעניני חינוך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
+
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
 
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
 
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
  
שורה 6: שורה 6:
 
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
 
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
  
בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
+
בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
  
 
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
 
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
שורה 12: שורה 12:
 
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
 
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
  
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
+
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
  
 
==פעילות המרכז==
 
==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
+
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
 
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
 
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
  
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
+
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
  
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
+
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
  
 
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
 
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
שורה 30: שורה 30:
 
*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).
 
*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).
  
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  
+
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  
  
 
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
 
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
שורה 42: שורה 42:
 
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
 
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
  
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.
+
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.
 +
 
 +
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].
  
 
==תש"י ואילך==
 
==תש"י ואילך==
שורה 52: שורה 54:
 
יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
 
יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
  
במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
+
במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
  
 
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
 
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
שורה 59: שורה 61:
 
===ניירות רשמיים===
 
===ניירות רשמיים===
  
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
+
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
  
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], ויבדלו לחיים: הרבנים [[אברהם יצחק שם טוב]], [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} ו[[חיים יהודה קרינסקי]].
+
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], ויבדלו לחיים: הרבנים [[אברהם יצחק שם טוב]], [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} ו[[חיים יהודה קרינסקי]].
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}
 
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}
  
 +
{{770}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
+
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

גרסה מ־20:30, 15 באוקטובר 2020

לוגו המרכז

מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד ומרכז את מפעל השליחות העולמי.

ייסוד המרכז

המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ במטרה לרכז את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית[1].

בראש המרכז הועמד חתנו, הרבי, שהגיע באותה העת לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות[2].

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב אברהם פריז והרב מאיר ליבר קלר.

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז[3].

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלאס, ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב יוסף ראדאל; באנגליה[4] - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון[5]; בארץ הקודש[6] - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו[7] - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

פעילות המרכז

הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים[8]; בין פעולותיו נמנו[9]:

  • המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).
  • המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).
  • שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
  • תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
  • מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
  • מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.
  • כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע[13].

בשנת תש"ד הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע למרכז לענייני חינוך באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד יוליוס (יהודה) סטולמן ואלכסנדר אלחנן כהן. בהנהלת הקרן היה חבר הרבי יחד עם הרב ניסן מינדל.

תש"י ואילך

לאחר י' שבט תש"י הפך כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי בתי חב"ד - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים בחב"ד: ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים העולמי, החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304, היה בעלים של ספריית הרבי בחדרו[15] ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד ר' יהודה קרינסקי שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון כינוס השלוחים העולמי ור' משה יהודה קוטלרסקי שניהל מטעם המל"ח את מפעל השליחות.

בשנת תשמ"ט, על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת 770 - הנציג היה הרב שלום מענדל סימפסון.

מינויים ודיונים

ניירות רשמיים

בשנת תש"נ הכינו[16] חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי הרב בערל יוניק, והרב דוד רסקין, הרב שלום מענדל סימפסון, ויבדלו לחיים: הרבנים אברהם יצחק שם טוב, זאב יחזקאל כ"ץ[17] וחיים יהודה קרינסקי.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
  2. לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
  3. במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.
  4. בחודש חשוון תש"ט.
  5. בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד
  6. בחודש אייר תש"ט.
  7. בשנת שי"ת.
  8. שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
  9. על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
  10. עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
  11. בצורה נפרדת
  12. בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
  13. משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
  14. שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
  15. עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.
  16. על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.
  17. כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.