הבדלים בין גרסאות בדף "מרירות"
(←המרירות בהיסטוריה החסידית: להירגע...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
| − | '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה, היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב. | + | '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב. |
==מהותה, מעלתה== | ==מהותה, מעלתה== | ||
| − | המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת | + | המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] יש תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב. |
זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ"ו]].}}. | זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ"ו]].}}. | ||
| − | מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות | + | מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. |
==סוגים שונים== | ==סוגים שונים== | ||
קיימים סוגים שונים של מרירות: | קיימים סוגים שונים של מרירות: | ||
| − | אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} | + | אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו "שורש פורה ראש"{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}. |
| − | דרגה נוספת היא, המרירות | + | דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf מסכת עירובין דף י"ח עמוד ב']): "אמרה יונה לפני [[הקב"ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם"}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}. |
==המרירות בהיסטוריה החסידית== | ==המרירות בהיסטוריה החסידית== | ||
| − | חסידים רבים הייתה עבודתם | + | חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]]{{מקור}} ור' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]{{מקור}}. |
| − | גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות | + | גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני |
| + | שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]]. | ||
ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. | ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. | ||
| − | בזמננו הנוכחי, מציין הרבי{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא | + | ==מרירות בזמננו== |
| + | בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}. | ||
| − | הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו לאחריה | + | הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}. |
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
גרסה מ־17:26, 7 במרץ 2018
מרירות היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על העצבות, היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.
תוכן עניינים
מהותה, מעלתה
המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם בעצבות יש תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מיסוד העפר שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.
זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה לשמחה, כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו)[1].
מסיבה זו, למרות שהחסידות שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של אדמו"ר הזקן: "עצבות ומרה שחורה - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'"[2].
סוגים שונים
קיימים סוגים שונים של מרירות: אחד מהם הוא מרירות השיעבוד[דרושה הבהרה] הגורמת צער[3]. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה[דרושה הבהרה], שורשה מגיע ממקום גבוהה[דרושה הבהרה]. דרגה זו נרמזת בשמו של אחשורוש[דרוש מקור].
דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של זית[4]. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מהסטרא אחרא, ועליו להלחם בה[דרוש מקור].
המרירות בהיסטוריה החסידית
חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של מרירות, ביניהם ניתן למצוא את ר' הלל מפאריטש[דרוש מקור] ור' ישראל נח שניאורסון[דרוש מקור].
גם בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים הכוללים תנועות מרירות המכילים גם שמחה כמו: ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק, וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני שמחה) וניגון לברכת כהנים.
ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון ניגון מארץ ישראל וניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן.
מרירות בזמננו
בזמננו הנוכחי, מציין הרבי[5], כי "ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות" .
הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: "הנה עוד זאת, הרי מבואר באגרת התשובה שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה" .
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תניא - פרק כ"ו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ באגרת ב'תתקצב בשם אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ כמו "שורש פורה ראש"[דרושה הבהרה]
- ↑ על משקל מאמר הגמרא (מסכת עירובין דף י"ח עמוד ב'): "אמרה יונה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם"
- ↑ מאמר דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" תשמ"ו
