פתיחת התפריט הראשי
הרב מרדכי קוזלינר

הרב מרדכי (מוט'ל) קוזלינר (אחרון של פסח תרפ"ט-כ"ג כסלו תשס"ב) היה חסיד שפעל במסירות נפש להפיץ יהדות ברוסיה הסובייטית, ומשפיע בעל שיעור קומה בנחלת הר חב"ד. ייסד וניהל את ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את ועד נחלת הר חב"ד ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.

תולדות חייםעריכה

נולד ביום אחרון של פסח תרפ"ט בעיר נעוועל שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד חיים שניאור זלמן קוזלינר - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי המשטרה החשאית שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן פדיון הבן ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין[1], [2].

ביום ג' תמוז תשי"ז נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם הי"ד (לחם בנאצים ונהרג בי"ט כסלו תש"ב) ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד שניאור זלמן חוסידוב מפולטבה מחשובי חסידי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. לאחר נישואיהם גרו בטשקנט[3].

הפצת יהדות במחתרתעריכה

 
ר' מוט'ל יחד עם ר' מענדל פוטרפאס

ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל מסירות נפש. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה סמרקנד ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי תורה מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי הק.ג.ב., אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת[4].

בשנת תשכ"א סגרו אנשי הק.ג.ב. את המקווה בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר סמרקנד בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין אנ"ש. קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה מקווה מהודרת ביותר[5].

ביכלאך לרביעריכה

כשנתיים לפני שעלה לארץ הקודש החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של רבותינו נשיאנו. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת[6] [7].

במפגש עם הרב משה פיינשטייןעריכה

מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.

באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב משה פיינשטיין. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו[8].

מנהל תומכי תמימיםעריכה

עם הגיעו ארצה מונה למשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. אולם בתחילת תשל"ב הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח בנחלת הר חב"ד ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון[9].


הנהגותיו והדרכותיועריכה

עוסק בצרכי ציבורעריכה

יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא שלמות הארץ ושלימות העם כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי ועד נחלת הר חב"ד וחבר בה עד יומו האחרון[13].

בליל שבת קודש כ"ג כסלו תשס"ב לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן במוצאי שבת בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים[14].

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים

  1. שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 31-32
  2. הרב שמואל רסקין (חולון) סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו, תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמודים 12-19
  3. שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמוד 31
  4. מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 101
  5. מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 101
  6. מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 102-104
  7. הרב הלל זלצמן, סמרקנד (ספר), עמוד 469
  8. תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמוד 39
  9. מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 102-106
  10. מפי הרב זושא גורליק.
  11. מפי חתנו הרב לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד).
  12. מפי חתנו הרב לוי יצחק רסקין, הרב רסקין אף מספר שר' מוטל דרש לימוד של 4-5 אגרות ליום.
  13. מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 106-107
  14. מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 109