מרדכי בנט
רבי מרדכי בנט (נכתב באידיש באנעט) (מהר"ם בנט) (ה'תקי"ג - י"ג באב ה'תקפ"ט) היה רבה של ניקלשבורג וחבל מורביה (בצ'כית מיקולוב, Mikulov), ומחשובי רבני צ'כיה.
תוכן עניינים
ימיו הראשונים
הרב בנט נולד בשורגא (כיום בהונגריה). אביו, אברהם ביא (ר"ת: בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה"חכם צבי" ר' צבי הירש אשכנזי, ומצד אימו הוא היה צאצא של רבי נפתלי כ"ץ. מכיוון שהרב בנט גדל מגיל חמש בבית אם אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמו.
בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי יחזקאל לנדא. בגיל 22 נישא לבתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, מראשי החסידות ורב המקום, אליו התקרב מאוד.
לפי מסורת אצל החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי זושא מאניפולי נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו.
ברבנות
בשנת תקמ"ח מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) בהונגריה, שם כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט, לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה של ניקלשבורג ורבה של מורביה, ועמד בראש הישיבה בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.
הרב בנט עסק כל ימיו בש"ס ופוסקים וגם עסק בתחומים נוספים של התורה כ"תבלין" לתלמוד, ביניהם מקרא, קבלה ודקדוק עברי. בתולדות ר' יהודה אסאד אשר היה תלמיד הישיבה, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד קבלה.
עם אדמו"ר האמצעי
אדמו"ר האמצעי התראה עמו.
בקשר לכך כתב מכתב אל חתנו אדמו"ר הצמח צדק, ובו כותב שרבי מרדכי שאל אותו אם צריך לברך על מי המעיינות, כיוון ששותים אותם רק לרפואה, ורבנו ענה לו שצריך לברך, מפני אין זה דומה לשאר סמי המרפא שאף אם מרפאים בדבר ידוע מי המעיינות מנקים, אבל יכולים לקלקל בענין אחר, מה שאין ומבריאים את הגוף כולו. והודה לו רבי מרדכי.
רבנו משבח אותו מאד וכותב: הלואי היו כמותו כל רבני וגאוני ארץ.
כן ביקש רבי מרדכי את רבנו לשלוח לו את ספריו. ורבנו כותב במכתבו אל חתנו אדמו"ר הצמח צדק לשלוח לו את הספרים, ומציין לו ששיבח אותו לפניו[1].
